חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:06 זריחה: 6:46 ט"ז בתשרי התש"פ, 15/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

לפעול במהירות למניעת טעות
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1633 - כל המדורים ברצף
כדי לאהוב צריך לעבוד
יש חדש
לפעול במהירות למניעת טעות
קיום המצוות
להתבזות למען יהודי
לאהוב רשע גמור
חכמת האם
זיכוך המביא גאולה
"ואהבת לרעך" בכותל המערבי
כיבוד חכם וזקן

פרשת "קדושים תהיו" נאמרה מפי משה רבנו במעמד שבו התאסף כל עם ישראל לשומעה. כך מסביר רש"י, על המילים "דבר אל כל עדת בני ישראל": "מלמד שנאמרה פרשה זו בהַקְהֵל". בכך פרשה זו שונה מפרשות אחרות, שנמסרו קודם לכן לאהרון ולבניו ולזקנים, ואחר-כך לכל העם. הטעם לזה, לדברי רש"י – "מפני שרוב גופי תורה תלויין בה" (בפרשה זו).

יש לתהות: על אילו "גופי תורה" מדובר? רוב הציוויים שנתחדשו בפרשה, כמו "ובקוצרכם את קציר ארצכם לא תכלה גו'" – אינם "גופי תורה", אלא זה פרט במצוות צדקה. הציוויים שהם "גופי תורה", כמו "איש אימו ואביו תירָאו", "את שבתותי תשמורו" – כבר נאמרו בעשרת הדיברות.

למה תלויים?

אכן, כיבוד אב ואם הושווה לכיבוד המקום, וזה עיקר בתורה. גם שמירת שבת ודיני קרבן שלמים הם עיקרים בתורה. אך אלה לא נתחדשו בפרשה זו, אלא כבר נאמרו בפרשיות קודמות.

עוד שאלה על דברי רש"י: מה פשר הניסוח "גופי תורה תלויין בה"? מדוע אין הוא אומר "נאמרו בה", "נכללו בה" וכדומה?

הבהרת הציוויים

אלא שתי השאלות האלה מתורצות אחת בחברתה. רש"י אינו אומר "נאמרו בה", מפני שגופי התורה אכן לא נאמרו בפרשה זו אלא קודם לכן. החידוש של פרשת קדושים הוא שהגופים האלה "תלויין בה" – הפרשה מבהירה את הציוויים האלה, כדי שבני ישראל יידעו איך לקיימה בפועל. אילולא פרשה זו, קיום גופי התורה הללו היה עלול להיות לקוי.

דוגמה לכך: לולא פרשה זו היה מקום לטעות בציווי על כיבוד אב ואם, ולחשוב שחובה על הבן לציית לאביו כשהוא אומר לו לחלל את השבת. כאן הדבר מובהר על-ידי ש"סמך שמירת שבת למורא אב". נמצא שקיום הציווי של כיבוד אב ואם "תלוי" בפרשה זו, ובלעדיה הוא עלול להתבצע בדרך שגויה.

נדרשת זריזות

לכן היה הכרח שפרשה זו תיאמר ב"הקהל". אילו היו נאמרים כאן חידושים בלבד, לא הייתה מניעה שבני ישראל ישמעום אחרי אהרון ובניו והזקנים; אך פרשה זו נועדה להבהיר את הציוויים שכבר ניתנו קודם לכן ונלמדו על-ידי בני ישראל, שקיומם ייעשה בדיוק על-פי כוונת הקב"ה. בעניין זה אין להמתין רגע, שכן הטעות אורבת ועלולה לגרום לטעות בביצוע "גופי התורה".

מכאן יש ללמוד שכאשר צריך להציל יהודי מלתעות בדרכי החיים, אין מקום להשהות זאת ולדחות לאחר זמן, אלא נדרשות זריזות ומהירות, כדי להציל אפילו יהודי אחד מדרך שחת.

(תורת מנחם, כרך מג, עמ' 274)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)