חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:12 זריחה: 6:13 כ"ה באב התשע"ט, 26/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

זאב עם כבש?
לומדים גאולה


מאת: הרב מנחם ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1636 - כל המדורים ברצף
כששידור ציבורי נרתם לתעמולה
יש חדש
כשיהודי רוצה שלום
קביעת עיתים לתורה
הכרת הטוב
להשמין מבשורות טובות
נס במעיין
זאב עם כבש?
הילולא בג'רבה במעמד ראש הממשלה
כפתור שניתק

האם בימות המשיח יחיו בשלום "זאב עם כבש" ועצי סרק יניבו פירות? הרמב"ם (הלכות מלכים פרק יב, הלכה א) קובע כי נבואות אלה אינן כפשוטן אלא נאמרו בלשון של "משל וחידה". כוונתן לרמוז שעם ישראל, שנמשל לכבש, יחיה בשלום עם רשעי הגויים, המשולים לזאב. והרמב"ם מסיים: "וכל כיוצא באלו הדברים בעניין המשיח,הם משלים, ובימות המלך המשיח ייוודע לכול לאי זה דבר היה משל, ומה עניין רמזו בהם".

ואולם בגמרא יש מאמרים רבים, שמהם משתמע כי בימות המשיח ישתנו סדרי העולם. למשל (סוף כתובות): "עתידין כל אילני סרק שבארץ ישראל שייטענו פירות". גם הראב"ד משיג על דברי הרמב"ם וכותב: "והלוא בתורה (נאמר) 'והִשְׁבַּתִּי חיה רעה מן הארץ'" – שזה שינוי מנהגו של עולם.

חזרה לימי בראשית

מפרשי הרמב"ם מנסים לתווך בין שתי הדעות. הרדב"ז, למשל, מבחין בין ארץ ישראל לשאר העולם: "מה שראוי להאמין בזה, שהדברים הם גם כפשוטם בארץ ישראל... אבל בשאר ארצות עולם כמנהגו נוהג והכתובים הם משל".

הרמב"ן (דרשת 'תורת ה' תמימה', כתבי רמב"ן כרך א, עמ' קנד-ה) סבור כי אין זה חידוש מהותי בבריאה, שכן מלכתחילה נברא העולם בדרך שבעלי החיים לא פגעו זה בזה. במקום אחר (בפירושו לתורה, ויקרא כו,ו) הוא מאריך בכך יותר: "כאשר היה העולם מתחילתו, קודם חטאו של אדם... לא היה הטרף בחיות הרעות. רק מפני חטאו של אדם, כי נגזר עליו להיות טרף לשיניהם, והושם הטרף טבע להם גם לטרוף זו את זו".

אך לכאורה התמיהה הגדולה ביותר על דברי הרמב"ם היא מעניין תחיית המתים. הלוא הרמב"ם קובע את תחיית המתים לאחד מי"ג העיקרים, ואין ספק שתחיית המתים היא ביטול ברור של מנהגו של עולם וחידוש במעשה בראשית. איך יכול אפוא הרמב"ם לקבוע שבימות המשיח לא ייבטל דבר ממנהגו של עולם?!

תלוי בדרך הגאולה

הרבי מליובאוויטש (לקוטי שיחות כרך כז, עמ' 191) מסביר שהרמב"ם מפריד בין ההיבט של ימות המשיח, הקשור בגדריו ההלכתיים של המשיח, ובין דברים שיקרו בתקופה מאוחרת, בימות המשיח עצמם.

גדרו ההלכתי של המשיח הוא – שלמות בחיי התורה והמצוות. לשם כך אין צורך בשינוי מנהגו של עולם, אלא בביטול שעבוד המלכויות בלבד. כדי שתושג שלמות בקיום התורה ומצוותיה צריך רק שאומות העולם לא יפריעו לעם ישראל; שייבנה בית המקדש; ושכל היהודים יתקבצו לארץ ישראל, ויוכלו לקיים את התורה בשלמותה. מבחינה זו אכן אין הכרח בניסים ובנפלאות, ואף לא בחזרה לימי בראשית, אלא בעולם כמנהגו, שיתנהל כעולם מתוקן. זה בעצם עניינו של המשיח, וכך הרמב"ם מגדיר את מהותם של ימות המשיח הקשורים בתפקידו זה של המשיח.

אבל אחרי-כן תיפתח תקופה שנייה, שבה אכן יתקיימו דברי הנביאים כפשוטם – העולם יחזור למצבו הבראשיתי הנעלה, ואף יהיו חידושים במעשה בראשית ויחיו המתים. ואולם זו אינה תקופה הקשורה בביאת המשיח, אלא מהות נפרדת העומדת לעצמה.

כמו-כן ידוע שכל סדר התקופות ומהלך האירועים שיתרחשו בהן תלויים בשאלה אם הגאולה תבוא בדרך של "זכו" או של "לא זכו". לכן הרמב"ם כותב (באיגרת תחיית המתים שלו, על-פי תרגומו של הר"י קפאח) כי "הייעודים... אשר נאמר כי הם משל – אין דברנו זה החלטי (מוחלט, ודאי)", שכן במצב של "זכו" יַראה הקב"ה מייד בתחילת הגאולה ניסים ונפלאות ולא תהיה הפרדה בין שתי התקופות.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)