יהושע התרעם באוזני משה רבנו על אלדד ומידד המתנבאים במחנה. השיב לו משה: "ומי ייתן כל עם ה' נביאים, כי ייתן ה' את רוחו עליהם" (בהעלותך יא,כט). חז"ל אומרים (מדרש תהילים יד) שלעתיד לבוא תתקיים בקשתו זו של משה, וכל ישראל אכן יהיו נביאים, כמו שנאמר (יואל ג,א): "והיה אחרי-כן אשפוך את רוחי על כל בשר".
בפסוק ההוא בנבואת יואל נאמר: "והיה אחרי-כן אשפוך את רוחי על כל בשר, וניבאו בניכם ובנותיכם. זִקניכם חלומות יחלומון, בחוריכם חזיונות יראו. וגם על העבדים ועל השפחות בימים ההמה אשפוך את רוחי". יש כאן כמה וכמה דרגות בנבואה.
הנבואה תחזור
הרד"ק סבור כי גם לעתיד לבוא לא תשרה הנבואה על כל בני-האדם, ומה שנאמר "אשפוך את רוחי על כל בשר" הכוונה ל"רוח דעה והשכל" בידיעת הבורא. וכך הוא אומר: "לא אמר כי כולם יתנבאו, אלא 'וניבאו בניכם ובנותיכם'. ובשפיכות הרוח אמר 'על כל בשר', אבל בנבואה לא אמר 'כל' אלא 'וניבאו בניכם ובנותיכם'. ואמר: 'זִקניכם', 'בחוריכם' – לא כולם". לדעתו אין הנבואה יכולה לשרות על הכלל, מפני שהיא דורשת תנאים מקדימים.
גם האברבנאל מציין כי יהיו הבדלים בהשראת הנבואה. תחילה הוא שואל: "איך ייתכן שעל 'כל בשר', שהוא שם כולל למין האנושי, תחול הנבואה ורוח אלוקים. ואם הייתה ההכנה תנאי הכרחי במציאות הנבואה, כמו שהסכימו הרב המורה וסיעתו, איך יהיה אפשר שכל בני-אדם, כקטן כגדול, כחכם כסכל, יינבאו?!".
האברבנאל מסביר, שעם הגלות והחורבן איבדו בני ישראל שלוש מתנות נכבדות שהיו להם: נבואה, מופתים, ידיעה אלוקית. שלושת הדברים האלה נרמזו בפסוק (תהילים עד,י): "אותותינו לא ראינו, אין עוד נביא, ולא איתנו יודע עד מה". על כך באה נבואת יואל לבשר כי שלושת הדברים האלה יחזרו:
"באומרו 'אשפוך את רוחי על כל בשר' רמז אל הידיעה והכרת אלוקות השם יתברך, שהיא הנקראת 'רוח השם'... ולכן אמר 'על כל בשר', שהוא באמת כולל לכל בני-אדם, מאיזה אומה שתהיה, כמו שנאמר: 'יבוא כל בשר להשתחוות לפניי'; 'ויברך כל בשר שם קודשו'. ועניין הידיעה הוא שכל בני בשר יקראו בשמו ויכירו אלוקותו, כמו שנאמר: 'אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם השם'. ועל זאת ההכרה והידיעה שתתחדש בעולם, אמר כאן 'אשפוך את רוחי על כל בשר'...
"והייעוד השני הוא אומרו: 'וניבאו בניכם ובנותיכם'. כלומר, אף-על-פי שמיום שנחרב בית המקדש ונגנז הארון על-ידי ירמיהו בזמן החורבן, אין עוד נביא, ובזמן בית שני לא חלה נבואה בשום אדם, וכל שכן בגלות שלא מצאו חזון מהשם, הנה בזמן הגאולה תשוב הנבואה לחול בעם ישראל, רוצה לומר: במוכנים מהם, מה שלא היה ולא יהיה בשאר הגויים".
נבואה בטבעיות
בתורת החסידות (המשך תער"ב כרך ב עמ' תתקלו) מבואר שרוח הנבואה תשרה על כל בני-האדם, והיא גם לא תיתפס כדבר חידוש, אלא תהיה דבר פשוט וטבעי: "לעתיד יהיה גילוי אור אין-סוף ממש, ויהיה נראה ונגלה לכול, וכמו 'ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר'. וכמו-כן בגילוי הנבואה שיהיה לעתיד בכל אחד ואחד, וכמו שכתוב: 'אשפוך את רוחי על כל בשר וניבאו בניכם ובנותיכם וגם על העבדים ועל השפחות אשפוך את רוחי'. ולא כמו גילוי הנבואה בנביאים, שיש בזה כמה תנאים... מה שאין כן לעתיד יהיה גילוי הנבואה כמו דבר טבעי שיהיה גם בילדים וילדות". |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
