שאלתם את עצמכם פעם כמה ק"ג חיטה עברו בשערי בית המקדש? כמה ליטרים של שמן ויין? כמה טונות מלח? כמה פרים, כבשים, אילים ושעירים הוקרבו? השאלות האלה הציתו את סקרנותו של הד"ר זוהר עמר, ויום אחד, לפני כעשרים שנה, החליט לעשות מחקר מקיף על הנתונים והמספרים של בית המקדש.
סממני הקטורת היו הנושא הראשון שחקר הד"ר עמר (57), תושב נווה צוף. "תחום הרפואה והבשמים עניין אותי תמיד, וכך נשאבתי למחקר סממני הקטורת", הוא מספר. "מאז, בכל בוקר, כשאני אומר את סדר 'פיטום הקטורת', אני מריח בדמיוני את ריחם המענג של הסממנים האלה. לצורך המחקר נסעתי למדינות רבות ולמדתי על תהליך הייצור של הבשמים".
מתכון ללחם הפנים
הד"ר עמר מציין כי הוא נמשך להיבטים המעשיים של הדברים. "כיהודי מאמין אני מתפלל בכל יום שייבנה בית המקדש. האמונה והתפילה גרמו לי לעסוק במחקרים, שנועדו להפוך את הסוגיות הקשורות בעבודת בית המקדש לפרקטיקה מציאותית. ממצאי המחקרים מסייעים להבנת תורת המקדש".
הוא פועל במסגרת המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, וחתום על שורת מחקרי עומק בנושאי המקדש, ובהם הזוויות הכלכליות של קרבנות הציבור, היבטים היסטוריים וריאליים של לחם הפנים (וגם מתכון לאפיית הלחם), מחקר מקיף על האפוד, אבני החושן והשמיר. את הממצאים הוא מרכז באתר 'קדמוניות הטבע'.
תולעת השני חיה וקיימת
אחד המחקרים היותר מיוחדים שלו, שאותו הוא מגדיר "נקודת ציון גדולה", עסק בגילוי תולעת השני, ששימשה לטהרה ולצביעת אריגים בבית המקדש. "לא ידענו שהיא קיימת בארץ", הוא אומר, ובקולו נשמעת נימת התרגשות. "אחרי שהשגנו אותה, כאן בארץ, על-פי לימוד ועיון במקורות, הפקנו ממנה את הצבע. כיום משתמשים בצבע מי שמתַרגלים את הכנת בגדי הכהונה".
לפני כמה שנים נצפה ד"ר עמר בחוף הים באיטליה כשהוא מפצח חלזונות ובוהה בהם. "עשינו שם ניסויים כדי ללמוד על צבעי התכלת והארגמן", הוא מספר. "בתחום הזה עסקו הרבה לפניי, ואני תרמתי לו עוד נדבך. החלזונות בארץ מוגנים בחוק, והייתי צריך לנסוע לאיטליה לביצוע המחקר".
מהפכת המקדש
במחקר על אבני החושן סיכם ד"ר עמר את מגוון הדעות לזיהוי צבעי האבנים. בימים האלו, הוא מגלה, נערך מחקר מקיף על עצי המערכה, שעליהם הקריבו את הקרבנות. "אנחנו מנסים להבין באילו עצים השתמשו", הוא מסביר.
בעת האחרונה הד"ר עמר חש שמתחולל מהפך בעניין תודעת המקדש. "מתרחשת כאן מהפכה גדולה בזכות אנשים יקרים שהחלו לחקור את נושא המקדש", הוא אומר בהתלהבות. "התודעה הזו מתרחבת והולכת, וכיום יש לעולם המחקר לגיטימציה לעסוק בנושא. זה שינוי דרמטי. אפשר לראות זאת כחלק מתהליך שיביא אותנו במהרה לדבר האמיתי – בניין בית המקדש והגאולה השלמה".
לגיטימציה לעסוק בחקר המקדש. הד"ר עמר
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
