רגע קודם שנכנס לאכסניה נתקלה רגלו במכשול והוא מעד. בעת הנפילה נפלט כדור מהאקדח שהיה תחוב בחגורתו וחדר לבטנו. הנסיך בנדיקט השמיע צווחת כאב ואיבד את הכרתו.
מהומה קמה. חברו הקרוב של הנסיך, פייר-לואי, עשה כל שביכולתו להזעיק אליו את הרופאים הטובים ביותר, ואולם נראה היה כי כל המאמצים עולים בתוהו.
באותו רגע הבין ר' ניסן את השליחות המסתורית שהטיל עליו הבעש"ט בביקורו האחרון אצלו. בטרם נפרד ממנו אמר לו הבעש"ט: "כתוב בתהילים 'יורדי הים באניות, עושי מלאכה במים רבים'. הנשמה יורדת לגוף, שהוא דוגמת הים, והוא מכסה אותה כשם שהגלים מכסים את יצורי הים. אבל יש 'אניות', שזה חינוך לתורה ומצוות. ויש 'עושי מלאכה במים', הם מי שנבחרו להציל נשמות ששקעו ב'מים', וגדלו בסביבה מנוכרת ליהדות".
הבעש"ט הטיל על ר' ניסן להעביר מסר לפייר-לואי, חברו של הנסיך. "הוא יהודי, ושמו המקורי פסח-צבי", אמר והניח בידו מעטפה חתומה. הבעש"ט הורה לו: "ביום השני לשהייתם של הנסיך וחברו ביער הסמוך להרקי, לצורך ציד, פתח את המעטפה. אחר-כך לך אל פייר-לואי, וספר לו כי יהודי הוא וכי 'פייר' הוא 'פסח', ו'לואי' מציין את שייכותו לשבט לוי".
פייר-לואי היה יהודי יליד צרפת. שם הכיר את הנסיך בנדיקט, בעת שזה רכש השכלה במדינה. ספק רב אם הנסיך ידע שחברו יהודי, שכן עובדה זו הייתה מעומעמת בתודעתו של פייר-לואי עצמו.
במרוצת השנים עבר פייר-לואי להתגורר ברוסיה בעקבות חברו. בילוי אהוב על השניים היו מסעות ציד. גם עכשיו סיימו מרדף מוצלח ביערות הסובבים את העיירה הרקי. אך האווירה הושבתה בעקבות האסון הכבד.
בהתרגשות פתח ר' ניסן את המעטפה. להפתעתו מצא שם מרשם לטיפול בפציעה שהלמה בדיוק את פציעתו של הנסיך. הבעש"ט הוסיף שעל ר' ניסן להימנע מלקבל שכר כלשהו, אלא יבקש מהנסיך לגמול טובות ליהודי האזור ולספק להם פרנסה. הבעש"ט אף ציין כי לא יימנע מלגלות את מקור התרופה הסודית.
ר' ניסן מיהר להכין את השיקוי על-פי הוראות הבעש"ט וניגש אל האכסניה שבה שכב הנסיך. שם נגלתה לעיניו מבוכה קשה: רופאים באים ויוצאים, חומו של הפצוע עולה, ונראה כי אלה שעותיו האחרונות.
כשהבחין פייר-לואי בר' ניסן העווה את פניו בבוז. "מה מעשיך כאן?", שאל. ר' ניסן התעלם מקבלת הפנים. "באתי להציע תרופה בעבור הנסיך", אמר בביטחון. פייר-לואי פרץ בצחוק מריר. "לך מכאן", קרא בלעג, "וכי רופא אתה?".
חילופי הדברים הגיעו לאוזני הרופא שעמד בסמוך. דווקא הוא ביקש להתעניין במה שיש ליהודי להציע. ר' ניסן הציג לפניו את המרקחת שעשה על-פי הוראות הבעש"ט, ושכנע אותו לאפשר לו לגשת אל הנסיך. "כבר אין מה להפסיד", אמר הרופא בעגמימות, "בבקשה".
ר' ניסן מילא את הוראות הבעש"ט. ההטבה הייתה כמעט מיידית: חומו של הנסיך ירד והוא פקח את עיניו.
הסובבים הביטו בנעשֶה בפיות פעורים. זה היה נס נשגב מבינתם. "הוא שרד את הפציעה!", קרא הרופא בתדהמה.
"אינני מופתע", השיב ר' ניסן, "ידעתי זאת מהרגע הראשון".
"מניין לך?", שאלו הסובבים. ר' ניסן חייך ואמר: "מפני שאת התרופות נתן לי רבי ישראל בעל-שם-טוב, שהוא איש קדוש".
בשלב הזה חש ר' ניסן כי הגיעה השעה למלא את חלקה השני של השליחות. הוא ביקש לשוחח עם פייר-לואי בפרטיות, ומסר לו את דברי הבעש"ט על זהותו היהודית. "הבעש"ט ביקשני לומר לך שעד עתה הלכת בדרך לא-טובה, וכעת עליך לשוב מייד לאלוקיך!".
למחרת נרשמה הטבה נוספת במצבו של הנסיך, ואז שמע מפי מקורביו את אשר אירע. הוא ביקש לזמן אליו את המרפא האלמוני, ושאלו איך יוכל לגמול לו על שהציל את חייו. ר' ניסן דבק בדברי הבעש"ט, וביקשו להיטיב עם אחיו היהודים. בימים הבאים הנסיך בנדיקט החלים לגמרי, ועזב את העיירה עם חברו פייר-לואי.
עברו כמה ימים ועל דלת ביתו של ר' ניסן נשמעו דפיקות. זה היה פייר-לואי: גווֹ שח, ודוק של הכנעה נח על פניו. "מאז נפגשנו", פתח בווידוי, "לא מצאתי מנוח לעצמי. דברי הבעש"ט זעזעו את נפשי. שיתפתי את הנסיך בנדיקט בלבטיי, והוא עודדני ללכת בעקבות ליבי ולשוב לאמונת אבותיי".
יהודי קהילת הרקי זכו בתושב חדש: בעל התשובה פסח-צבי, שהחל לחבוש את ספסלי בית הכנסת וללמוד תורה בעזרת אברך מסור. תחילה למד את אותיות הא-ב, אחר-כך רכש ידע בקריאה, והחל מתפלל ולומד חומש ומשנה. בתוך שנה אחת נהפך ליהודי ירא שמים, המקיים קלה כחמורה ושוקד על התורה ועל התפילה יומם ולילה.
האירוע המסעיר חשף את התא הנסתר של חסידי הבעש"ט בהרקי, ודבר המעשה הפיץ את אורו בכל האזור.
(על-פי 'ספר הזכרונות') | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
