שיחה כתפילה

"ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב" (בראשית כד,סג). תניא, יצחק תיקן תפילת המנחה, שנאמר "ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב". אין שיחה אלא תפילה, שנאמר (תהילים קב) "תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו".

(ברכות כו,ב)

תפילה עם כל השדה

תפילתו של יצחק הייתה "לשוח בשדה" - עם כל שיח השדה. כל צמחי האדמה נתנו מכוחם לתוך תפילתו.

(רבי נחמן מברסלב)

עבודה בצינעה

מדוע לא נאמר בתורה במפורש "ויצא יצחק להתפלל בשדה"? אלא כך דרכה של עבודת ה' - בלחש, בצינעה, בלי פרסום. עובר-אורח שראה את יצחק בשדה היה סבור שהוא מטייל לרוח הערב, אבל לאמיתו של דבר תיקן באותה שעה את תפילת המנחה.

(לקט אמרים)

מעלת המנחה

חז"ל אמרו (ברכות צו,ד): "לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה, שהרי אליהו לא נענה אלא בתפילת המנחה". מזה מובן שהעובדה שאליהו נענה לא הייתה בגלל מעלתו כאליהו, אלא בגלל מעלתה של תפילת המנחה. לכן כל אדם צריך להיות זהיר בתפילת המנחה, כי מעלתה של תפילה זו יכולה לבוא לידי ביטוי אצל כל אחד ואחד מישראל.

(ספר המאמרים תרפ"ח)

תפילה כגאולה

תפילתה של כנסת-ישראל לפני הקב"ה יש בה משום גאולה נפשית ורוחנית. לו היו כל ישראל מתפללים בכוונה, ואור האהבה לא היה חולף ונגוז לאחר התפילה - היה בא משיח גם בגשמיות.

(סידור עם דא"ח)

כבן אצל אביו

לימוד תורה דורש התמסרות לדבר שבו עוסקים. תפילה דורשת התמסרות אל מה שמעל השכל וההבנה. הלומד תורה מרגיש כתלמיד לפני רבו; העומד בתפילה מרגיש כבן אצל אביו.

(היום-יום)

עבודה גדולה

תורה עניינה המשכה מלמעלה למטה, ואילו התפילה עניינה העלאה מלמטה למעלה. העלאה היא עבודה גדולה יותר מאשר ההמשכה, כמאמר העולם: קשה יותר לעלות מלרדת.

(ספר המאמרים קונטרסים)

סולם התפילה

התפילה נמשלה לאותו סולם ה"מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה" (בראשית כח,יב). חיבור זה בין שמים וארץ משמש לשני דברים - להעלאת הארציות השמימה, ולהורדת השמים, הרוחניות, לארץ.

(לקוטי דיבורים)