שלושים ושבע השנים
"ויהיו חיי שרה" (בראשית כג,א). המילה 'ויהיו' היא בגימטרייה שלושים ושבע, לרמז שעיקר שנותיה של חיי שרה היו שלושים ושבע השנים משנולד יצחק (בהיותה בת תשעים) ועד מותה (בגיל מאה עשרים ושבע).
(זוהר)
בזכות הבן
אישה שאין לה בנים נחשבת כמתה, כפי שנאמר (בראשית ל,א) "הבה לי בנים, ואם אַיִן מתה אנוכי". מובן אפוא שחיי שרה העיקריים נמנים משעה שנולד לה בן.
(רבי לוי-יצחק שניאורסון)
"אין לה" – והיה לה
"ותהי שרי עקרה אין לה ולד" (בראשית יא,ל). בכל מקום שנאמר "אין לה" – היה לה לאחר מכן. וכך שרה היה לה, שנאמר (בראשית כא,א) "וה' פקד את שרה כאשר אמר".
(מדרש רבה)
המזל של ישראל
חז"ל אמרו (שבת קנו) "אין מזל לישראל". הבחינה הנקראת 'אין', שהיא ספירת הכתר, היא המזל של ישראל. זהו מה שנאמר "אין לה ולד" – הילד שלה נמשך מבחינת 'אין', שהיא דרגה עליונה ביותר, שאינה מתגלית בקלות, אלא אחרי זמן רב. ולכן נולד יצחק כעבור זמן רב, כאשר מבחינת 'אין" נעשה 'אני', ככתוב (תהילים ב) "אני היום ילידתיך".
(אור התורה)
ברכה בתבואה
"ולאברם היטיב בעבורה" (בראשית יב,טז). בזכות שרה הייתה ברכה מצויה בעיסה (רש"י בראשית כד,סז). זהו "היטיב בעבורה" – "עבור" הוא תבואה, כמו שנאמר "ויאכלו מעבור הארץ" (יהושע ה); "היטיב בעבורה" – היינו שברכה הייתה מצויה בתבואה.
(לקוטי לוי-יצחק)
זהירות בכבוד האישה
לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו, שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו. שנאמר "ולאברם היטיב בעבורה". זהו שאמר רבא לבני מחוזא: כבדו את נשותיכם כדי שתתעשרו.
(בבא מציעא נט)
הכול באהבה
"שני חיי שרה" (בראשית כג,א). מפרש רש"י: "כולן שווין לטובה". וכי כל שנות חייה היו טובות? אלא ששרה בהיותה צדקת אמיתית, קיבלה הכול באהבה, לא השמיעה מילה של תרעומת. על כל דבר אמרה "גם זו לטובה".
(רבי זושא מאניפולי)
הסכמה מלאה
"ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה" (בראשית כג,ב). אומר המדרש (רבה): "מהיכן בא? מהר המוריה בא". זה תוכן ההספד שנשא אברהם על שרה. בהספדו סיפר לקהל כי בא מהר המוריה, שאליו הוליך את בנו לעקידה. שרה, אימו הזקנה של הבן היחיד, לא הביעה שום התנגדות לכך, ונתנה את הסכמתה לקיים את רצון ה'.
(ילקוט הדרוש) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:08
