את חודש כסלו תשל"ו (1975) אין אלקנה במנולקר ממגדל העמק יכול לשכוח. זה היה זמן קצר אחרי נישואיו, והוא ורעייתו החליטו לעלות לארץ. הוא מתאר את הדרמה שהתחוללה: "ישבנו במטוס ג'מבו ובו 392 בני-אדם, וההמראה התאחרה בשעה וחצי. באותם רגעים התרעמנו על האיחור. לא ידענו שהוא יציל את חיינו".
כשהחל המטוס להאיץ להמראה, נשמע פיצוץ אדיר. התברר שבאחת המזוודות הוטמן מטען חבלה רב עוצמה, שכוּון להתפוצץ כשהמטוס יהיה באוויר. המטוס נקרע ועשן החל להיתמר מתא המטען. הטייס בלם את המטוס בכל הכוח. ההתרגשות עדיין חיה בליבו של אלקנה: "צעקתי לאנשים שיאמרו 'שמע ישראל'. המגלשות נפתחו וזרקו אותנו החוצה כמו כבשים. התחלנו לברוח במהירות. אשתי נחבטה, אך רצה איתי. בקושי הספקנו להתרחק והמטוס נהפך לכדור אש".
חזר בתפקיד
אלקנה נולד במומביי שבהודו, במשפחה שומרת מצוות. אביו היה שוחט. ברשותו סידור של סבו, שעמודיו מסודרים עברית כנגד הודית. את הוריו איבד בצעירותו. בהיותו בן עשרים ושתיים החליט לבקר בארץ.
הוא למד בישיבה בירושלים. "למדתי גם שחיטה ומילה והמשכתי למעשה בדרכי אבי", הוא מספר. "בתום שלוש שנות לימוד ביקשו ממני מטעם הסוכנות היהודית לחזור להודו ולסייע ליהודים בעזרת הידע שרכשתי. מאוד רציתי להישאר בארץ, אבל לבסוף חזרתי למומביי, הפעם בתפקיד. שחטתי עופות ובהמות וערכתי בריתות לילדי הקהילה".
נחיתה בחוסר כול
אבל אחרי נישואיו החליטו הוא ורעייתו לעלות לארץ. הטראומה שחוו במטוס שהתפוצץ ואובדן חפציהם האישיים לא הרתיעו אותם. כעבור יומיים עלו למטוס אחר ונחתו בארץ הקודש. "שיכנו אותנו במגדל העמק", הוא מתאר את התלאות שעברו. "היינו חסרי כול כפשוטו. בלי כסף, בלי אוכל. הפנו אותי לרב העיר, הרב יצחק-דוד גרוסמן. הוא עזר לי להשיג תפילין וטלית".
אלקנה מרבה לדבר על האמונה שהעניקה לו כוח לכל אורך הדרך, גם ברגעי משבר. הוא עבד בבנק הפועלים, וכיום, לאחר פרישתו לגמלאות, הוא מתנדב ב'יד שרה', ב'יד לקשיש', ומסייע לילדים בלימודי מתמטיקה. יש לו שלושה ילדים ושישה נכדים והוא רווה מהם נחת.
המניין הציל
לתפילת שחרית הוא מקפיד לבוא מוקדם ולצאת מאוחר. גם זה קשור לנס מדהים שהתרחש עמו בהיותו כבן שבע-עשרה: "נהגתי להתפלל בכל בוקר מוקדם ולצאת מייד כדי להגיע לרכבת שיצאה בשעה 6:13. ביום שני אחד, שבו קוראים בתורה, היה לנו בדיוק מניין, דבר חריג למדיי בבית הכנסת שהתפללתי בו. הרגשתי לא נעים לצאת באמצע ונשארתי. אחרי התפילה הלכתי לתחנת הרכבת וראיתי המונים מתגודדים. התברר שהרכבת של 6:13 התנגשה ברכבת אחרת, ונוסעים רבים, ובהם תלמידים ומורים, נהרגו. מאז אני מקפיד מאוד על תפילה במניין. מגיע בין עשרת הראשונים ויוצא בין עשרת האחרונים".
הודו להשם. אלקנה בבית הכנסת
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
