סוד השבע
"וידבר אלוקים את כל הדברים האלה לאמר" (שמות כ,א). בפסוק זה יש שבע מילים, וכמו-כן בפסוק "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ", וכן ב"יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעולמי עלמיא". לומר שכל העונה "יהא שמיה רבה" בכל כוחו כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית של שבעת הימים, וכאילו קיבל את הדיברות מפיו יתברך.
(פענח רזא)
שהעולם יידע
"וידבר אלוקים את הדברים האלה... אנוכי ה' אלוקיך" (שמות כ,א-ב). כל התורה כולה ניתנה רק כדי שכל העולם יידע כי אנוכי ה' אלוקיך.
(רבי אלימלך מליז'נסק)
למעלה מכל תואר
המילה 'אנוכי' מורה על מהותו ועצמותו יתברך, שלמעלה מכל תואר או שם. בחינה זו נמשכת לנשמות ישראל, עד שנעשה "אלוקיך" – א-לוה שלך, כוחך וחיותך.
(תורה אור)
צדיק גוזר
"אנוכי ה' אלוקיך". הנני האלוקים שלך, עשה עמי כחפצך. כי צדיק גוזר והקב"ה מקיים; הקב"ה גוזר וצדיק מבטל.
(רבי לוי-יצחק מברדיצ'ב)
לשון יחיד
"אנוכי ה' אלוקיך" נאמר בלשון יחיד, כי הבנת אלוקים והדעת להשגת גדולתו אינן דבר השווה לכל נפש. כל אחד ואחד משיג לפי מדריגותיו הרוחניות וידיעתו בתורה. לכל יחיד הבנה והשגה אחרת ב'אנוכי'.
(שפתי כהן)
הכול ראו
עשרת הדיברות נפתחים ב"אנוכי... אשר הוצאתיך מארץ מצרים" ולא ב"אנוכי... אשר בראתי שמים וארץ" – מפני שאת בריאת השמים והארץ לא ראתה עין אדם, ואילו יציאת מצרים הייתה לעיני שישים ריבוא.
(הכוזרי)
הטבע של יהודי
"הוי'ה" – היה הווה ויהיה כאחד, בחינת האלקות שלמעלה מהטבע. "אלוקיך" – 'א-להים' בגימטרייה 'הטבע', שזו בחינת האלוקות המלובשת בטבע. "הוי'ה אלוקיך" – הטבע של כל יהודי הוא הוי'ה, שלמעלה מהטבע.
(ספר המאמרים תש"ז)
מפני הציווי
עשרת הדיברות מתחילים במושג נעלה – האמונה באחדות ה', ומסתיימים בדברים פשוטים ביותר, אשר גם השכל האנושי מחייב אותם. ללמדך שצריכים להחדיר את ה'אנוכי' גם ב'לא תרצח', 'לא תגנוב' וכו'. עלינו לקיים גם את המצוות השכליות אך ורק מפני שהן ציווי ה' יתברך, ולא משום שהשכל וההיגיון האנושיים מחייבים זאת.
(הרבי מליובאוויטש) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
