תכליתו של עשיו

"ואלה תולדות יצחק", מפרש רש"י: "יצחק ועשיו האמורים בפרשה". גם עשיו הוא תולדתו של יצחק. עשיו מייצג את כוחות הרע והטומאה, אך מטרת קיומו בעולם היא שיהודי יהפוך אותו לאור ולטוב. נמצא כי אף שבגלוי עשיו מנוגד לקדושה, בפנימיותו הוא טוב, ועתיד להתהפך לקדושה ולאור.

(הרבי מליובאוויטש, חורף תשל"ח)

התשוקה גוברת

חשכת הנפש הבהמית מגבירה את תשוקתה של הנפש האלוקית לאלוקות. הדבר דומה לאדם המצוי במדבר שממה, שצימאונו גובר ביותר. עצם העובדה שאין המים מצויים שם מגבירה את הצימאון למים.

(ספר המאמרים ת"ש)

גירוש ממילא

כאשר הנפש האלוקית מתחזקת בלימוד התורה, הנפש הבהמית נחלשת ממילא - לא בדרך התעסקות; האור אינו צריך לעסוק בגירוש החושך, אלא החושך נדחה מפניו ממילא.

(ספר המאמרים קונטרסים)

המתקן הגבורות

הפיכת מידותיה הקשות של הנפש הבהמית ו'המתקתן' פועלת גם למעלה 'המתקת גבורות' - הגבורה נהפכת לחסד. גבורה שהומתקה טובה יותר מחסד בעצם.

(אור התורה)

ימים וניצוצות

מספר ימי חיי האדם הם כמספר הניצוצות שעליו לברר מן הרע של נפשו הבהמית. בכל יום מתחדש ניצוץ אחד, ובגמר הניצוצות בא יומו למות, ואז נכללים כל הניצוצות בנפשו האלוקית.

(אור התורה)

ניקוי הכסף

הכסף נמצא במעבה האדמה. יש להוציאו משם ולנקותו מן הפסולת שעליו. 'כסף' רומז לאהבה (כסף מלשון כיסופים ותשוקה). הנפש הבהמית יש בה בטבעה אהבה רבה. יש להוציא אהבה זו ממעבה הנפש הבהמית ולנקותה לעבודת הבורא.

(ספר המאמרים קונטרסים)

אור גם ב'בהמה'

"אדם ובהמה תושיע ה'" (תהילים לו,ז). אנו מבקשים שאור ה' יתגלה לא רק ב'אדם' - בנפש האלוקית, אלא גם ב'בהמה' שבאדם - בנפש הבהמית.

(תורה אור)

לברוח ב'רעש'

בעל-חיים הבורח מן הסכנה מרעיש מאוד, יותר מאדם הבורח משם. אף בנפש הבהמית כן הוא - כאשר היא מכירה בסכנה, בצורך להתרחק מתאוות העולם ולדבוק באלוקות, מתעוררת בה מרירות רבה והתפעלות עצומה, רעש גדול.

(ספר המאמרים תרצ"ט)