חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:14 זריחה: 6:06 י"א בניסן התשפ"ד, 19/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

צ'יפאצ'ה מסיר את המסכה
חיים יהודים


מאת: מנחם כהן
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1681 - כל המדורים ברצף
כללי המשחק חייבים להשתנות
חדש על המדף
הקושי מגלה את הכוחות
קרבן עולה
מלמד שלא יצטרכו
סגולה למחשבות זרות
סופו של צורר
הקרבן שכולנו נביא
צ'יפאצ'ה מסיר את המסכה
טבילה בערב שבת

כאשר מיטות האשפוז במרכזים הרפואיים מלאים עד אפס מקום וחולים שוכבים במסדרונות, זה לא בדיוק הזמן המתאים לבדיחות. אבל בנימין פרנקל (53), תושב רחובות, אומר שדווקא בדיחה וחיוך הם האמצעים להתמודד עם הדכדוך והמציאות הקשה. כשהוא נהפך ל'צ'יפאצ'ה הליצן' ויוצא לסיבוב הקבוע במרכז הרפואי 'קפלן' – הוא מצליח להעלות חיוך ולהזריק מנת שמחה למאושפזים ולבני משפחותיהם.

את קריירת הליצנות הרפואית התחיל בגיל 50, אחרי עשורים של שירות קבע בצבא. "אני משתדל תמיד להרבות בשמחה, בחיים המשפחתיים ובכלל", מספר בנימין. "תמיד היה לי חלום להיות יום אחד ליצן רפואי. בהגיעי לגיל חמישים הרגשתי שזה הרגע. אמרתי לעצמי: ברוך אומר ועושה, ויצאתי לדרך".

ליצן באמצע החיים

איך בדיוק נעשים ליצן רפואי באמצע החיים? "אכן זה שינוי גדול", הוא משיב. "פתאום הייתה לי הבנה פנימית עד כמה העשייה הזאת חשובה ונחוצה. הייתה לי תמיכה מלאה מהמשפחה ומהחברים וקפצתי למים".

בנימין משמח לא רק ילדים, אלא גם ובעיקר מבוגרים. "לילדים יש הרבה פעילויות, אבל למבוגרים יש הרבה פחות. אני נכנס למחלקות פנימיות, ופוגש מאושפזים מבוגרים שאין להם מבקרים. צריך להבין שהצוות הרפואי עובד מאוד קשה, ואין לו היכולת להיות עם כל מאושפז סביב לשעון. לכן כל ביקור חשוב ביותר".

מעשה בגפילטע פיש

צהריים. בנימין עובר ורואה אישה מבוגרת, בוהה בקיר שמולה. "סבתא", אומר הליצן בקול עליז, "יש לי אורחים לשבת ואני צריך מתכון לגפילטע פיש". הסבתא מסבירה שהיא מרוקאית, אבל דווקא יש לה מתכון נהדר לגפילטע. "פתאום היא שכחה איפה היא נמצאת והסבירה לפרטי-פרטים את המתכון", מחייך בנימין. "אחר-כך סיפרה על מצבה ואני עודדתי את רוחה, והמשכתי הלאה כשהיא מחייכת ושמחה יותר".

פעמים רבות הוא נחשף לסיפורים לא פשוטים, המקשים מאוד להמשיך בפעילות הליצנית. "אני מקשיב ומשתתף במצוקות, אבל מתאמץ לעשות כעין נתק נפשי ולהמשיך לשמח", הוא משתף.

פרק תהילים לפני

ואיך אפשר תמיד לשמור על ארשת של שמחה? בנימין מגלה כי "לפני שאני יוצא מהרכב, בהגיעי ל'קפלן', אני אומר פרק תהילים ומבקש מה' שאהיה שליח נאמן. לא משנה באיזה מצב-רוח אני, ברגע שאני נכנס לדמות אני נהפך לליצן עליז ושמח".

יש כמובן מאושפזים שאליהם אי-אפשר לגשת, כמו אלה שבטיפול נמרץ או במחלקות המבודדות. "אני עובר ועושה להם שלום מהחלון, מחייך אליהם, לפחות זה", מספר בנימין. "חשוב לשמח גם את בני משפחתם, המצפים בחוץ במתח". בשבוע של פורים זה המסר שלו: "תחפשו תמיד את נקודות האור, גם ברגעי הקושי". רגע, ומה זה 'צ'יפאצ'ה'? "אה", אומר בנימין ומחייך, כמו ציפה לשאלה, "זה 'מה שלומך' ברומנית".


צ'יפאצ'ה וכבר מרגישים טוב יותר. פרנקל


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)