כנפי העם
״ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרון ולבניו ולזקני ישראל״ (ויקרא ט,א). "ולזקני ישראל" – אמר רבי עקיבא, נמשלו ישראל לעוף, מה העוף הזה אינו פורח בלא כנפיים, כך ישראל אינם יכולים לעשות דבר חוץ מזקניהם.
(מדרש רבה)
כפרה בצנעה
משה קרא לזקנים ולא לכל ישראל, כי רצה להורות לאהרון את סדר הקרבת עגל החטאת, שיהיה כפרה על חטא העגל, ולכן אמר את הדבר לפני הצנועים והזקנים בלבד. ומדוע לא אמר זאת לאהרון בינו לבין עצמו? כי רצה שיתבייש לפני הזקנים, כדי שיתכפר לו.
(רבנו אלעזר מגרמייזא)
ידע ליבם
בכל יום היו אהרון ובניו וזקני ישראל באים אל משה ללמוד תורה מפיו, ולמה היה צריך לקרוא להם? אלא לב יודע מרת נפשו, וידע ליבם שמקרה רע יקרה באותו יום, אסון לכל בית ישראל, ולכן לא באו מעצמם אל משה, והיה צריך לקרוא להם.
(רבי שלמה קלוגר)
כוח מהזקנים
״שלא יאמרו מאליו נכנס" (רש״י). לשם כך קרא לזקני ישראל, להראות שגם הוא, אהרון הצדיק, הכוהן הראשון, אם אין לו כוח מזקני ישראל, אין לו היכולת להיכנס.
(רבי דב-בעריש מביאלה)
בזכות הבושה
״ויאמר משה אל אהרון קרב אל המזבח״ (ויקרא ט,ז). מפרש רש"י: "שהיה אהרון בוש וירא לגשת. אמר לו משה: למה אתה בוש? לכך נבחרת״. בזכות דבר זה בלבד, שיש בך מידת הבושה, ראוי אתה לאצטלה של מנהיג.
(אור ישרים)
שליח ציבור קבוע
כשאמר משה לאהרון ״קרב אל המזבח״ סירב אהרון, ״וירא לגשת״, על-פי הדין שהנקרא להיות שליח ציבור יסרב בתחילה. אמר לו משה: ״לכך נבחרת״, ודינך כדין שליח ציבור שנבחר והוא קבוע, שמייד כשפונים אליו הוא חייב להיענות ואינו רשאי לסרב.
(פנים יפות)
הזקנים מנחמים
״כל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה׳״ (ויקרא י,ו). תנו רבנן: כשמתו בניו של רבי ישמעאל, נכנסו ד׳ זקנים לנחמו. פתח רבי טרפון ואמר: ״ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השריפה״ – ומה נדב ואביהוא, שלא עשו אלא מצווה אחת, דכתיב ״ויקריבו בני אהרון את הדם אליו״, כך, בניו של רבי ישמעאל על אחת כמה וכמה.
(מועד קטן כח,ב) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
