חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:12 זריחה: 6:13 כ"ה באב התשע"ט, 26/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

קמילה לצורך פריחה
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש
נושאים נוספים
שיחת השבוע 1683 - כל המדורים ברצף
מישהו נכנס, מישהו בחוץ
יש חדש
קמילה לצורך פריחה
לידה
הסוס והמלאכים
עבודת ההתבוננות
סרבנות צרופה
ניסן – ניסי ניסים
הרב שמאחורי 'הכשר הרב לנדא'
קניית חמץ

התורה קובעת שחג הפסח חייב לחול בעונת האביב, מפני שבאביב יצאו בני ישראל ממצרים: "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב... כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹקֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה" (דברים טז,א). זו הסיבה שאחת לכמה שנים מעַבְּרים את השנה ומוסיפים עוד חודש אדר, כדי שחודש ניסן אכן יחול תמיד בעונת האביב.

התזמון של חג הפסח באביב אינו סתמי, אלא נושא עמו מסר מהותי, המשתקף במהותו של החג. המעבר מעונת החורף לעונת האביב כרוך בהתרחשות גדולה בעולם הטבע, בדגש על ממלכת הצומח. חודשים של מזג אוויר סוער, רוחות עזות וגשמים, יצרו תחושה של שיתוק וריק. העלים נשרו, הפירות נעלמו, והאדמה חדלה מלהפיק יבול.

אוגרים כוחות

והנה מגיע האביב, ולפתע מתפרצים התחדשות גדולה, פריחה ולבלוב. עולם הצומח מתעורר לחיים, וממלא את האופק במרבדי פרחים ועצים מוריקים. מתברר שכוח הצמיחה, שבימי החורף נרדם, ונראה היה כי לא ישוב עוד, לא אבד באמת. הוא תמיד היה שם, ממתין לפריצה הגדולה של עונת האביב.

יתרה מזו, גם היעדר הצמיחה לא היה אובדן וקמילה, אלא התכנסות פנימה, שנועדה להכשיר את הקרקע לקראת הצמיחה העתידה בבוא האביב. בעונת החורף כוחות הצמיחה מתכנסים לתוכם, אוגרים יכולות ומתעצמים לקראת תנופת הפריחה העתידית בעונת האביב. כדברי הגמרא (ברכות מג,ב): "היוצא בימי ניסן ורואה אילנות מלבלבים מברך 'ברוך שלא חיסר בעולמו כלום'".

גלות לשם גאולה

עונות השנה מייצגות את התנודתיות בחיי האדם. החיים אינם חדגוניים וקבועים, אלא מאופיינים בעליות וירידות. יש רגעי צמיחה ולבלוב, המתחלפים בתקופות של ירידה ומשבר. חילופי העונות מעבירים מסר חשוב להתמודדות בזמנים קשים. אל לנו לחשוב שהסערות הפוקדות אותנו הן לרעתנו ומסמלות סוף פסוק וחידלון. ההפך הוא הנכון; הירידה והמשברים אינם אלא שלבים של צבירת כוח, שנועדו להביא לידי התחדשות גדולה בחלוף הטלטלה.

ההוכחה המובהקת לכך היא יציאת מצרים עצמה. זו התרחשה אחרי תקופת גלות מרה וארוכה, שנמשכה מאתיים ועשר שנים. זו הייתה גלות הגוף והנפש. בני ישראל סבלו ייסורים של עבודת פרך ועינויי רדיפה יום-יומיים, ובד-בבד שקעו בגלות רוחנית – הם נטמעו בתרבות האלילית של מצרים, אימצו את אורח החיים הזר, ושקעו במ"ט שערי טומאה.

בזכות גלות מצרים

הזוהר (תרומה ע,ב) מעיד על כך בהביאו את דברי הקטרוג של השׂר המלאך הממונה על מצרים כלפי בני ישראל, בניסיונו למנוע את קריעת ים סוף: "ריבון העולם... הרי כולם רשעים לפניך... אלה עובדי כוכבים ומזלות ואלה עובדי כוכבים ומזלות".

ובכל-זאת, בתוך זמן קצר ביותר נהפכו בני ישראל לצדיקים גמורים, עד שכאשר התייצבו לרגלי הר סיני כבר היו כשרים וראויים לקבל את התורה. תורת החסידות מסבירה שגלות מצרים פעלה זיכוך בבני ישראל, מירקה את נשמתם, כיפרה על מכירת יוסף והכשירה אותם לקבלת התורה. אילולא הגלות לא היו משיגים זאת.

(אגרות-קודש, כרך ד, עמ' רסז)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)