כתב הרמב"ם בסיום פרק א מהלכות גזלה ואבדה1: "כל הגוזל את חבירו שווה פרוטה כאילו נוטל נשמתו ממנו שנאמר2 כן אורחות כל בוצע בצע את נפש וגו'. ואף על פי כן, אם לא היתה הגזלה קיימת, ורצה הגזלן לעשות תשובה ובא מאליו והחזיר דמי הגזלה, תקנת חכמים היא שאין מקבלין ממנו אלא עוזרין אותו ומוחלין לו כדי לקרב הדרך הישרה על השבים. וכל המקבל ממנו דמי הגזלה אין רוח חכמים נוחה ממנו".
מדין זה יש ללמוד הוראה נפלאה3 ב"לתקן הדעות" – עד כמה צריך להיות ההשתדלות "לקרב הדרך הישרה על השבים":
אף על פי ש"רצה הגזלן לעשות תשובה ובא מאליו והחזיר דמי הגזלה", כדי לכפר על חטא הגזלה, חטא הכי חמור, - מכל מקום, "לקרב הדרך הישרה על השבים", "אין מקבלין ממנו אלא עוזרין אותו ומוחלין לו", מבלי להתחשב בנזק והפסד של הנגזל, הן הפסד דמים, שמפסיד דמי הגזלה, והן שעל ידי אי לקיחת דמי הגזלה הרי זה כאילו מסייע לגזלן שיהיו בידו דמי גזלה – הנה, כל זה כדאי בשביל לעזור ולהקל על יהודי לעשות תשובה, "לקרב הדרך הישרה על השבים"!
על פי זה נשאלת שאלה לאידך גיסא – "כדי לקרב דרך הישרה על השבים" היו צריכים חכמים לתקן שלא יקבלו ממנו (לא רק דמי הגזלה, "אם לא הייתה הגזלה קיימת", אלא) גם הגזלה עצמה כשהיא קיימת, שהרי, ייתכן שימנע מעשיית תשובה כדי שלא יצטרך להחזיר את הגזלה?!
ויש לומר הביאור בזה:
נפסק להלכה ש"אסור לגנוב דרך שחוק, או לגנוב על מנת להחזיר, או על מנת לשלם4 הכל אסור שלא ירגיל עצמו בכך"5.
ועל דרך זה יש לומר בנדון דידן, שכאשר הגזלה קיימת, אי אפשר להשאירה בידו, "שלא ירגיל עצמו בכך" – דמכיוון שיראה את הגזלה ברשותו בכל עת, לא רק פעם אחת, אלא כמה וכמה פעמים, יש חשש גדול ש"ירגיל עצמו בכך" שגזלה אינה דבר המופרך. מה שאין כן "אם לא הייתה הגזלה קיימת", אף שיש בידו דמי הגזלה – מכיוון שאין בידו דבר המזכיר לו תמיד את הגזלה.
והנה, לעיל מיניה בהלכה ה' מבואר שישנו אופן שאפילו אם הייתה הגזלה קיימת אין מקבלים אותה מהגזלן: "אפילו גזל קורה ובנאה בבירה הואיל ולא נשתנית, דין תורה הוא שיהרוס את כל הבניין ויחזיר קורה לבעליה, אבל תקנו חכמים מפני תקנת השבים שיהיה נותן את דמיה ולא יפסיד הבניין וכן כל כיוצא בזה".
וטעם הדבר – שהפסד הבניין (מפני החיוב "שיהרוס כל הבניין ויחזיק הקורה לבעליה", כ"דין תורה"), קרוב לוודאי – לא רק חשש בלבד – שימנע את עשיית התשובה, ולכן, עדיף שיעשה תשובה ויחזיר דמים בלבד והקורה תישאר בבניין אף על פי שיראנה בכל עת. מה שאין כן בגזלה שקיימת בעינה, שיכול לחזירה כמות שהיא ללא הפסד נוסף – הרי זה רק חשש, שמא לא יעשה תשובה כדי שלא יצטרך ולכן מחוייב להחזיר את הגזלה, "שלא ירגיל עצמו בכך", על ידי זה שיראנה בכל עת.
(על פי שיחת ש"פ בראשית (התוועדות ב') תשמ"ח. תורת מנחם התוועדויות תשמ"ח חלק א' עמ' 357)
_________________________________
1) הערת המערכת: השיעור היומי של יום שלישי (ג' אייר תשע"ט).
2) משלי א, יט.
3) ראה ליקוטי שיחות כרך לב עמ' 118.
4) ראה פירוש רש"י בבא מציעא סא, רע"ב.
5) הלכות גנבה פרק א הלכה ב. וראה שלחן ערוך אדמו"ר הזקן חו"מ הלכות גזלה וגנבה ס"ב. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
