שאלה: כמה תקיעות חייבים לשמוע בראש השנה?
תשובה: שלוש פעמים נאמרה בתורה מצוות 'תרועה' (תקיעה בקול שבור), ובכל תרועה יש לפניה ולאחריה 'תקיעה' (קול ארוך). סך הכול – תשעה קולות.
'תרועה' תרגומה לארמית 'יבבא', היינו קול שבור, דומה לבכי. יש ספק אם הכוונה לקולות הקצרים (הבאים בתחילת הבכי, ונקראים בפינו 'שברים') או לקולות הקצרצרים (הבאים בסופו, ונקראים בפינו 'תרועה').
לכן תיקנו חז"ל לתקוע שלוש פעמים תשר"ת (תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה), על-פי ההנחה שהתרועה כוללת את שני הקולות יחד; אחר-כך שלוש פעמים תש"ת (תקיעה, שברים, תקיעה), על-פי ההנחה שה'תרועה' היא (רק) מה שמכונה בפינו 'שברים'; ואחר-כך שלוש פעמים תר"ת (תקיעה, תרועה, תקיעה) על-פי ההנחה שה'תרועה' היא (רק) מה שאנו מכנים 'תרועה'.
כל אלה יוצרים סדרה של שלושים 'קולות' (תקיעות, שברים ותרועות). את הסדרה הזאת תוקעים בבית הכנסת אחרי קריאת התורה, והיא נקראת 'תקיעות מיושב', מפני שבעבר היה נהוג שהקהל יושב באותה שעה. כשתוקעים להוציא יהודי ידי חובת שופר דיי בסדרת תקיעות זו.
נוסף על כך תיקנו חז"ל לתקוע לאחר מכן, בתפילת מוסף, והן נקראות 'תקיעות מעומד' (מכיוון שהציבור עומד בתפילת מוסף והיה נהוג לעמוד גם בשעת החזרה). תוקעים אותן אחרי כל אחת משלוש הברכות המרכזיות: מלכויות, זיכרונות ושופרות. למנהג הספרדים תוקעים בכל פעם תשר"ת תש"ת תר"ת, וכן מנהג החסידים וחב"ד. לנוסח אשכנז תוקעים בכל פעם תשר"ת. הספרדים, החסידים וחב"ד תוקעים גם בתפילת לחש, ולפי מנהג אשכנז תוקעים רק בעת חזרת שליח הציבור.
הנוהגים על-פי הקבלה תוקעים תשר"ת תש"ת תר"ת גם באמצע קדיש תתקבל שאחרי החזרה.
הספרדים מסיימים את התפילה ב'תרועה גדולה', וכן מנהג ויז'ניץ ומונקאטש. למנהג חב"ד תוקעים אחרי התפילה שוב את סדרת התקיעות של 'מיושב'.
מקורות: ר"ה לד,א. שו"ע ושו"ע אדה"ז סימן תקצ ס"א-ב. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
