אור מעל האדם
״ויישא עיניו וירא, והנה שלושה אנשים ניצבים עליו, וירא וירץ לקראתם״ (בראשית יח,ב). סימן יש בידו של צדיק להבחין בין טוב לרע: בהסתכלו בפני אדם, אם הוא רואה אור עליון שורה עליו, הרי שאותו אדם נושא חן בעיני ה׳; ואם לאו, סימן רע הוא לו לאותו אדם. וזה שאמר הכתוב: ״ויישא עיניו וירא״ – ראה בהם משהו אלוקי, ולכן מייד ״וירץ לקראתם״.
(קדושת לוי)
הגילוי גילה
מה הקשר בין התגלות השכינה לביאת המלאכים? אלא שעם ההתגלות של ״וירא אליו״, כאשר הקב״ה התגלה אליו בגילוי העצמי של מידת החסד, השפיע עליו גילוי זה שתהיה אצלו מידת החסד בהתעוררות גלויה, והוא הצטער מאוד שלא באו אורחים. לכן מייד לאחר הגילוי של ״וירא אליו״ שלח לו ה׳ את המלאכים.
(הרבי מליובאוויטש)
ראייה כפולה
״וירא״, ״וירא״ – שתי פעמים, והוא לפי מה שכתב הרמב״ם במורה נבוכים, שהמעשה כאן היה במראה הנבואה וגם במציאות. וזהו ״וירא״, ״וירא״ – הוא ראה במראה הנבואה וראה במציאות.
(רבי זאב-דב סולובייצ׳יק)
טובה לנותן
״ניצבים עליו״ – ממעל לו. כי יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני, עושה העני עם בעל הבית. אם כן, הם ניצבים עליו, כי קיבל מהם טובה גדולה יותר.
(רבי יהושע טרונק מקוטנה)
שלושה פרטים במילה
״שלושה אנשים״ – ״אחד לבשר את שרה ואחד להפוך את סדום ואחד לרפאות את אברהם״ (רש״י). שלושת המלאכים האלה שורשם משלושת הפרטים במצוות מילה: חיתוך, פריעה ומציצה. פריעה היא גילוי הטוב – וממנה בא המלאך שבישר את הולדת יצחק. חיתוך העורלה הוא הסרת הרע, והמלאך שבא להפוך את סדום שורשו במצווה זו. ומציצה היא הסרת הסכנה והריפוי, ומשם שורשו של המלאך שבא לרפא את אברהם ולהציל את לוט.
(רבי יחיאל-מאיר מאוסטרובצה)
מצווה בלי גאווה
אברהם החשיב כל אדם, ואף את העוברים והשבים, לגדולים ממנו במעלה וחשיבות. זהו ״ניצבים עליו״. וזה אירע אחרי שמל עצמו, כשקיים את המצווה במסירת נפש. נאמר בספרי מוסר, כי המבחן אם המצווה נעשתה כתיקנה הוא, אם האדם לא בא על-ידי כך לידי גאווה.
(מקרא מפורש)
מטרת המים
״יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והישענו תחת העץ״ (בראשית יח,ד). רש"י מפרש: ״יוקח נא – על-ידי שליח״. למה על-ידי שליח, והרי מצווה בו יותר מבשלוחו? אלא שהוא נזקק למים מפני שסבר ״שהם ערביים שמשתחווים לאבק רגליהם״, ולכן לא היו ידיו של הצדיק להוטות לעשות מצווה זו, ועשאה על-ידי שליח.
(עטורי תורה)
מדבר מעט ועושה הרבה
״ויאמרו, כן תעשה כאשר דיברת״ (בראשית יח,ה). יודעים היו המלאכים כי דרכו של אברהם אבינו לדבר מעט ולעשות הרבה. לכן אמרו לו: כן תעשה כאשר דיברת – ולא יותר, לא כמנהגך להוסיף על האמירה.
(עטורי תורה) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
