שאלה: האם מותר לומר 'שקר לבן' כשיש צורך בכך?
תשובה: הוזהרנו בתורה שיש להתרחק ביותר מן השקר: "מדבר שקר תרחק" (שמות כג,ז). עם זה, מותר וצריך לשנות בדברים מפני השלום, אלא שיש להשתדל לשתוק ולהעלים מידע, ולמעט ככל האפשר באמירה מפורשת של דברים שאינם נכונים. הנה כמה דוגמאות נפוצות:
אדם שמבקשים לשאול ממנו ספר או מכשיר, והוא אינו רוצה להשאילו – הוא רשאי לומר שאין לו הספר או החפץ המבוקש.
מי ששואלים אותו בעניין שיש בו משום לשון הרע – אם יש לו דרך להשיב באופן שלא יהיה שקר גמור – עדיף, ואם הוא מעריך שחברו לא יקבל זאת כתשובה, מותר לו לומר אפילו שקר גמור מפני השלום.
אם מתכננים אירוע שאמור להיות הפתעה, ו'חתן' האירוע מנסה לגשש אצל אחד הידידים מה מתוכנן – האם מותר לו להעמיד פני תם ולהכחיש שידוע לו משהו על כך? מידת חסידות שלא לשקר גם בזה, ולהעדיף דיבור המשתמע לשני פנים.
הנשאל על בשורה רעה (ה' ישמור), רשאי לומר 'איני יודע' כדי שלא לבשרה (וכן בכל מידע שידוע לו שיש לשומרו בסוד), אך לשקר ממש, ולומר למשל על אדם שמת כי הוא חי – אסור.
חובה על הורים ומורים להיזהר ביותר שלא ישמעו הילדים מהם דברי שקר, ובפרט להבטיח להם דבר מה ולא לקיים, כי הדבר פוגע קשה בחינוכם. אפילו כשלומדים איתם בתורה עניינים שהצניעות יפה להם – אסור ללמדם פירוש שאינו אמת. ועם זה אין צורך להיכנס לפרטי פרטים, כמובן.
מקורות: יבמות סה,ב. רי"ף ב"מ יג,א (בדפי הרי"ף). שו"ע אדה"ז סי' קנו ס"ב. הליכות בין אדם לחברו פ"כ, סעיפים: ג,ד, יז, כה, מ, מא, וש"נ. 'התקשרות' גיליון תקסו עמ' 17. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
