מההתבטלות עולים
״והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה״ (בראשית כח,יב). כאשר האדם רואה עצמו בבחינת ״סולם מוצב ארצה״, שעדיין הוא עומד במדריגה נמוכה מאוד, אכן ״ראשו מגיע השמימה״.
(מאוצרנו הישן)
עבודת הנשמה
״והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו״ (בראשית כח,יב). סולם רומז לעבודת הנשמה, שהיא ״מוצב ארצה״, בגוף גשמי וחומרי, אך ״ראשו מגיע השמימה״, היא מושרשת במהותו ועצמותו יתברך. המלאכים עולים ב'סולם' זה, כי מכיוון שהם מסייעים לנשמות ישראל בעבודתם, ומזככים את תפילותיהם של ישראל, הם מתעלים על-ידי עליית הנשמות.
(ספר המאמרים תער״ב)
עמידה איתנה
״והנה ה׳ ניצב עליו״ (בראשית כח,יג). המילה 'ניצב' מורה על עמידה שיש בה מעלה. בדוגמת ״אלוקים ניצב בעדת א-ל״ ו״אתם ניצבים היום כולכם״.
(ספר המאמרים תש״ב)
שומר בעצמו
הקב״ה בכבודו ובעצמו שומר כביכול על הצדיק, ואינו מפקיד את שמירתו לא בידי מלאכים סתם ואף לא בידי המלאכים שנבראו ממצוותיו של הצדיק.
(הבעל שם טוב)
ביטול וענווה
״הנה ה׳ ניצב עליו״ – ראשי תיבות 'עניו'. לומר לך: על-ידי הביטול והענווה דווקא, קבלת עול, ממשיכים את בחינת ״והנה ה׳ ניצב עליו״.
(אור התורה)
מכסה אחרון
״והיה זרעך כעפר הארץ, ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה״ (בראשית כח,יד). הכול דורכים על עפר הארץ, אבל בסופו של דבר הוא מכסה ודורך על הכול.
(צרור המור)
ישועה בשפל המדריגה
בשעה שבני ישראל יהיו בשפל המדריגה, בתכלית השפלות, תבוא להם לפתע הישועה, כדברי חז״ל: ״אם ראית דור שצרות רבות באות עליו כנהר – חכה לו״. לזה רומז הפסוק ״והיה זרעך כעפר הארץ״ שאז דווקא ״ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה״.
(ספורנו)
אין 'אנוכי'
״אכן יש ה׳ במקום הזה ואנוכי לא ידעתי״ (בראשית כח,טז). מתי אדם מסוגל לחוש את קרבת ה׳? אם ״אנוכי לא ידעתי" – אם אין הוא מחשיב את ה'אנוכי' שלו.
(פנים יפות) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
