נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	פרשת מקץ | יש קץ לגָלות!
	תפקידו של רבי
	לזכור את כל שמונת נרות כבר ביום הראשון
	מקץ – קץ הגלות!
	להאזין לנרות החנוכה
	פרשת מקץ
	"הרבי אמירתו אמירה וברכתו ברכה"
	עת לדעת
	יומן מבית חיינו
	הלכות ומנהגי חב"ד

כ"ט כסלו

תקס"א

לפי גירסא שניה זהו יום גאולת כ"ק אדמו"ר הזקן ממאסרו השני (מיום כ"ד בתשרי) בפטרבורג.

(סה"ש תורת שלום ע' 84)

על שני התאריכים כותב כ"ק אדמו"ר: וי"ל דבשניהם היו עניני גאולה (גם כפשוטם).

(לקו"ש ח"ה ע' 413 והערה 74)

תשי"ב

הלילה החלה הנהגה חדשה אצל הרבי: חלוקת "דמי חנוכה" לתלמידי ישיבת "תומכי תמימים" המרכזית בברוקלין, אך רק לאלה המקפידים על שמירת סדרי הישיבה. החלוקה התקיימה בחדרו הק' של הרבי, הרבי פתח בשיחה ולאחר סיום השיחה נתן בידו הק' מעות חנוכה – מטבע של דולר מכסף טהור - ואיחל להם "א גוט חנוכה".

(כפר חב"ד גליון 947 ע' 231)

א' טבת

תשנ"ב

כ"ק אדמו"ר חילק לכאו"א מטבע של דולר בצירוף שטר של דולר בתור דמי חנוכה – "חנוכה געלט" (בנרתיק קטן שעליו המילים: חנוכה ה'תשנ"ב).

תרפ"ח

כ"ק אדמו"ר נוסע עם הרבנית ע"ה לברלין ושם גרים עד חורף תרצ"ג. במשך שנים אלו הם נוסעים לפגוש את כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בריגא. וכן נוסעים לחתונת בתו הרבנית וכו' מרת שיינא ובעלה הרה"ח וכו' ר' מנחם מענדל הכהן הי"ד, בעיר לאנדוואראוו, פולין, ועוד.

(הקדמת היום יום בשלשלת היחס, עם השלמות ומ"מ)

ב' טבת

תרי"ז

יום פטירתו של חתן אדמו"ר האמצעי, הרה"ח ר' יעקב כולי סלונים, בן הגאון רבי משה שלמה זלמן הנודע בשם רבי זלמן רויזע'ס, מגדולי תלמידיו של רבנו הזקן. אשתו הייתה הרבנית מנוחה רחל. נפטר בערב שבת קודש, ומנוחתו כבוד בהר הזיתים בחלקת וואלין הישנה בירושלים.

בשנת תר"ה עלו הרה"ח ר' יעקב כולי יחד עם זוגתו הרבנית מנוחה רחל וילדיהם לארץ הקודש והתיישבו בעיר חברון, בה היתה לכ"ק אדמו"ר האמצעי נחלה.

בהתישבותם בחברון הם חידשו את היישוב היהודי החב"די בעיר האבות וביתם הפך להיות למרכז הרוחני של העיר.

(ספר הצאצאים ע' 100)

ת"ש

ביום זה עזב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ  את וורשה שבפולין, בימי מלחמת העולם השניה.

(אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ה ע' ב)

תשד"מ

כ"ק אדמו"ר הכריז על מבצע הדפסת ספר התניא בכל עיר בעולם שבה מתגוררים יהודים.

(תורת מנחם – התוועדויות תשד"מ ח"ב ע' 724)

ד' טבת     

תר"מ

יום פטירתו של הרה"ק ר' חיים שניאור זלמן שניאורסאהן– הרחש"ז מליאדי - בנו השלישי של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק. נפטר בערב שבת קודש, בגיל שישים ושש, ומנוחתו כבוד בליאדי.

הרה"ק ר' חיים שניאור זלמן נולד בליובאוויטש בשנת תקע"ד, כשנה לאחר הסתלקותו של רבנו הזקן, ונקרא על שמו (את השם חיים הוסיפו לו בילדותו בעת שחלה).

בעת מחלתו בא אחיו כ"ק אדמו"ר מהר"ש לליאדי והרבה להתפלל לשלומו.

(בית רבי ע' 244. תולדות משפחת הרב מלאדי ע' 64)

בשבת פ' ויצא תר"מ דרש על הפסוק שבפרשה: "ושבתי בשלום אל בית אבי", ודיבר בקדשו בענין הסתלקות... במוצאי שבת חלה ונפל על ערש דוי ממנו לא קם. וזה היה דרוש האחרון שאמר בעלמא דין.

(אוצר סיפורי חב"ד חי"ז ע' 383).

וראה זה חידוש:

הוא נולד בשנה ראשונה לפטירת רבינו הגדול נ"ע ונשא את שמו הקדוש. ומילא אחריו במקומו ובמעשיו. והי' בלאדי י"א שנים כמו רבינו הגדול. ושנותיו היו מכוונים ס"ו כמו שנות רבינו הגדול נ"ע, ופטירתו היתה גם כן בחודש טבת, וזה פלא.

[אצלנו מקובל שרבנו הזקן נולד בשנת תק"ה וא"כ חי ס"ח שנים – הערת המלקט].

(בית רבי ע' קכב הערה א')

ה' טבת    

תרל"א    

יום חתונתו של סבו של הרבי, הרה"ג הרה"ח ר' ברוך שניאור, בנו של הרה"ג הרה"ח לוי יצחק, בן הרה"ק  ר' ברוך שלום - הרב"ש - עם הרבנית זלדה רחל בת הרה"ח ר' זלמן חייקין, מחסידי כ"ק אדמו"ר הצמח צדק וכ"ק אדמו"ר מהר"ש.

(ימי מלך ח"א ע' 35. קיצור תולדות חב"ד ע' 140)

כ"ק אדמו"ר מהר"ש אמר מאמר בשבת העליה לתורה.

(לקוטי תורה – תורת שמואל תרל"א ח"א ע' קיג).

תרע"ו

יום פטירתו של הרה"ח ר' מרדכי דובער סלונים, בן הרבנית מנוחה רחל, בת כ"ק אדמו"ר האמצעי, אור ליום ועש"ק, ומנוחתו כבוד בעיר חברון ליד ציון אמו.

הרה"ח ר' מרדכי דובער נולד בליובאוויטש בשנת ת"ר. בגיל חמש עלה עם הוריו לחברון. הוא היה ממנהלי כולל חב"ד באה"ק. פעמים רבות נסע לליובאוויטש.

(אוצר סיפורי חב"ד חי"ח ע' 22. ימי חב"ד ע' 81)

תרפ"ט

כ"ק אדמו"ר מספר מעשה מופלא שאירע ביום זה:

"נכנסתי - ע"פ הקריאה - לחדר כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א. אמר שחפץ הוא למסור לי פרישת שלום מאחי ישראל ארי' ליב נ"י (הדר בלנינגרד). על שאלתי, אם קיבל מכתב ממנו. ענני: "שמעתי מאמר דא"ח ביחד עמו מאבי כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע".

והמשיך לספר וזה הדבר:

בלילה הזה, ראיתי את אדמו"ר נ"ע, מטפחת המשי בידו, ובפנים צוהלים עד למאד. בפעם האחרונה הי' כן מראהו בשנת תרס"ח. ואמר לי מול טוב, פאר דער היטל (הכובע - "שטריימל").

ואח"כ אמר: זיי קענען אריינגיין" (הם יכולים להיכנס). פתחתי הדלת ונכנסו כמה אנשים, וביניהם

אחיך. מעט מעט קרב - או קרבתי אליו - וחבקתיו בידו אחת. אבי אדמו"ר נ"ע שאלני: ווע ר איז דער יונגערמאן? (מי הוא אברך זה), אבל כעבור רגעים אחדים אמר: א! איך קען דאך דיר (הרי מכיר אני אותך) (אף שבגשמיות לא ראהו מעולם - ראה סה"ש תרפ"ז ע' 125 (הערה 11)).

ואמר אבי אדמו"ר נ"ע דא"ח ד"ה "שחורה אני ונאוה"".

(תורת מנחם – רשימת היומן (אור ליום ג', ה' טבת תרפ"ט – ריגא) ע' קמט)

ת"ש

יום בוא כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ לריגא שבלטביה לאחר שניצל מפולין במלחמת העולם השניה, על מנת לנסוע לניו יורק. הוא שהה בריגא עד כ"ד אדר ראשון ת"ש.

(אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ה ע' ב)

תשמ"ז

יום הבהיר, יום בו יצא פסק הדין, אשר "דידן נצח" באופן גלוי לעיני כל העמים (בבית המשפט הפדרלי), בנוגע לספרי וכתבי רבותינו נשיאינו שבספריית ליובאוויטש. פסק הדין משתרע על פני ארבעים עמודים.

השופט קיבל את טיעוני אגודת חסידי חב"ד שכל חייו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ היו מסורים ונתונים ומקודשים לכלל, וקבע בפסק דינו שהספרייה היא ציבורית ושייכת לאגודת חסידי חב"ד העולמית. הנאשם חויב להחזיר מיד את הספרים והחפצים שברשותו, שניטלו שלא ברשות.

יום ה' טבת נקבע לחג ומועד, יום של "דידן נצח".

(ימי חב"ד ע' 84 ואילך)

תשמ"ח

כ"ק אדמו"ר עורר על הוראות לפועל בקשר ליום זה – "דידן נצח":

א. המשמעות האמיתית של "דידן – דהספרים – נצח" היא הוספה בלימוד הספרים. ב. הוספה ברכישת ספרי יהדות בכל בית יהודי, גם ובמיוחד עבור ילדים. ג. לפתוח ולהרחיב ספריות ציבוריות. ד. קריאה מיוחדת להרחבת ספריית אגודת חסידי חב"ד על ידי תרומות ספרים.

(ספר השיחות תשמ"ח ח"א ע' 183 ואילך)

תשמ"ט

כ"ק אדמו"ר אמר שכיון שיום זה קשור עם ענין הספרים, לכן יחלק ב' שטרות, אחד ליתנו (או חילופו) לצדקה, ואחד כהשתתפות בקניית ספרים חדשים, או בתיקון ספרים ישנים, או לתת ליהודי אחר שהוא יקנה או יתקן ספרים.

(תורת מנחם – התוועדויות תשמ"ט ח"ב ע' 104)