נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	פרשת מקץ | יש קץ לגָלות!
	תפקידו של רבי
	לזכור את כל שמונת נרות כבר ביום הראשון
	מקץ – קץ הגלות!
	להאזין לנרות החנוכה
	פרשת מקץ
	"הרבי אמירתו אמירה וברכתו ברכה"
	עת לדעת
	יומן מבית חיינו
	הלכות ומנהגי חב"ד

יום שישי, כ"ט כסלו

בסיום תפילת שחרית הכריזו על זמן מנחה ל-3:25, כדי שאחרי התפילה יהיה זה בזמן האפשרי להדלקה.

נודע שהרבי ייצא ללוויה של אחות הגאון הרב ברוך שמעון שניאורסאהן (ממשפחת בית הרב), שתעבור ליד 770. קהל רב התאסף והמתין. בשעה 11:20 הגיע מסע הלוויה. הרבי יצא (ללא המעיל) מהפתח בו יוצא לאהל, בליווי המזכירים.

מהמדרכה ירד לכביש והמתין עד שהרכב שנמצא בו הארון יתקדם הלאה. הלך כברת דרך אחרי הרכב, כשתוך כדי זה מביט במבט עמוק במלווים, עד מעבר הכביש של קינגסטון. כעת התקדם רכב הארון במהירות הלאה, והרבי נעמד בצד הכביש ממתין עד שיעברו שאר הרכבים, כשמידי פעם מביט אחרי הרכב לראות אם כבר נסע. גם כשעברו משפחת הנפטרת הביט הרבי אחריהם.

כשעברה הלוויה עלה הרבי על המדרכה וכך הלך חזרה לכל אורכה (ובמקום שאין מדרכה המשיך בצדי הכביש) עד ל-770 לפתח ממנו יצא. שם הכינו עבורו קערה עם ספל מים ע״ג כיסא. הרבי נטל ששה פעמים לסירוגין, את שארית המים שפך לרצפה ואת הספל הטיל לצד. אח״כ הביט על המזוזה ונכנס לחדרו הק'.

לתפילת מנחה נכנס הרבי ב-3:30. הדלקת הנרות כרגיל. ב״על ניסיך״ ניגנו ח' פעמים. אחר התפילה הביט על המנורה ויצא תוך כדי עידוד השירה.

ב-5:45 נכנס הרבי ל'קבלת שבת' כשמעודד את שירת ״על ניסיך״. כשעלה על הבימה הביט על המנורה. ב'בואי בשלום' כשהסתובב - הביט בנרות. כשהסתובב בחזרה עודד בחוזק וארבע פעמים חזרו על הניגון.

בסיום התפילה שוב הביט בנרות, אמר 'גוט שבת' לקהל ועודד את השירה ״על ניסיך״.

שבת חנוכה פ' מקץ, א' דר"ח טבת

לתפילת שחרית נכנס הרבי בזמנה ובדרכו עודד את השירה. בעלותו לבימה הסתובב ועודד כרגיל כשלפנ״כ מביט על המנורה.

שלא כרגיל ניגנו את ״האדרת והאמונה״ בניגון הצרפתי, והרבי עודד, בעיקר בסיום, כו״כ פעמים.

לפני קריה׳׳ת הוציא את דפי ההפטרה מהחומש והכניסם בסידור. בשעת הגבהת הס״ת לא התקרב הרבי כרגיל, אלא נשאר עומד במקומו כשפניו לבימת הס״ת. כשהגיע לבימת הקריאה לפני העלייה לתורה נגע בטליתו בשני סה"ת (שכבר קראו בהם).

בהפטרה אמר את כל הפסוקים הנוספים של הפטרת שבת ר״ח ושל הפטרת מחר חודש (עיין בלקו״ש השבועי). בדרכו חזרה למקומו הוריד הרבי בגד שהיה מונח על תניא. כשנכנס הרבי להתוועדות ניגנו ״על ניסיך״. אחרי הברכה על היין ניגנו 'זאל שוין זיין די גאולה', ובינתיים ענה לעבר הקהל 'לחיים'. נתן פרוסת עוגה לילד ממשפ' שארף שי'. בהמשך הניגון עודד בידו הק' ובמיוחד לעבר האורחים.

אח״כ התחיל הרבי בשיחה הראשונה בה דיבר על השייכות דחנוכה לי״ט כסלו, אף שהיה הרבה דורות קודם, ועל ההכרח שנתגלה בדורות האחרונים בלימוד החסידות. אחרי השיחה הראשונה ניגנו ״על ניסיך״, והרבי עודד בתנועות חזקות ורצופות בידו הק' וחזרו על הניגון ריבוי פעמים.

בשיחה השנייה התייחס הרבי למעלת קביעות שנה זו שיום א' דר״ח חל בשבת וא״כ גם בדר״ח נכלל בהפטרת ״מחר חודש״. אחרי שיחה זו ניגנו ״שובה ה'״, הרבי עודד וסימן לחזור על הקטע האחרון כמה פעמים.

בשיחה השלישית ביאר הרבי את ההוראה שיש לקחת מהתוועדות זו: להוסיף עוד יותר בכל הפעולות דחנוכה באופנים האפשריים, ובכל הפרטים. שוב חזר הרבי ואמר שעי״ז נזכה לחנוכת ביהמ״ק השלישי תיכף ומיד!

אחרי השיחה ניגנו ״אך צדיקים... כי אלקים יושיע ציון וכו'״. לפתע החל לעודד הרבי בשתי ידיו הק' יחד, ובמהירות רבה יותר. בתחילה, בקצב איטי יותר, אך המשיך כך ריבוי פעמים... והקהל שר בשמחה רבה ועצומה.

בשיחה הרביעית הזכיר שוב על הוספה בכל העניינים ובמה שמיוחד לזמננו ״השתדלות מיוחדת להפוך את העשירי בטבת ליו״ט גדול״... אח״כ אמר שיעלו אלו שהכינו 'משקה'.

ניגנו 'דידן נצח' בקשר ליום הבהיר ה' טבת המתברך משבת זו, בינתיים סידר המזכיר 29 בקבוקי משקה והרבי מזג כרגיל.

בסיום החלוקה פתח הרבי בניגון הקפות לאביו ז״ל, טעם מהמזונות, ואח״כ עודד את השירה משך זמן בתנועות חזקות. הזכיר ע״ד אמירת ברכה אחרונה. ההתוועדות הסתיימה ב-3:30 לערך.

הרבי קם למנחה ועלה לתורה לשלישי. ב-5:20 נכנס לתפילת מעריב שהתקיימה הפעם בזאל הגדול בגלל הדלקת המנורה. בעלותו לבימה הביט לעבר המנורה אך לא פנה לעבר הקהל כרגיל.

בסיום הקדיש לפני 'עלינו' פנה הרבי לצד הסטענדער כשלפנ״כ הזיז את הסידור לשם. ההדלקה הייתה כבשאר הלילות. ב״על ניסיך״ הביט על המנורה ומנה באצבעותיו ששה פעמים... ולאחרי הפעם השישית הסתובב לסטענדער.

יום ראשון, בדר"ח טבת

כשנכנס הרבי לשחרית הביט במנורה אך לא עודד. גם לאחר שניגש לסטענדער הביט שוב במנורה.

אחרי קריה״ת עלה שוב לחדרו הק' להניח ר״ת וכו' וירד כעבור רבע שעה. לאחר תפילת מוסף הכריז הגבאי שי' ע״ד הסדר בנוגע חלוקת דמי חנוכה מידו הק' של הרבי והוא: בשעה 2:00 תחל החלוקה עד 3:30, תהיה הפסקה למנחה ולאחמ״כ תימשך החלוקה. הרבי המתין שיכריזו ע״ד זמן מנחה, ויצא תוך שמעודד בידו את השירה.

ב-2:05 יצא הרבי לחלוקת דמי חנוכה על פתח היכל קדשו. לר' טוביה פלס נתן ג' שקיות, השלישי עבור ה״דבר מלכות״. לעוברים אמר ' א פריילעכן חנוכה'.

בשעה 3:00 נודע על ההפתעה המשמחת: לאחר מנחה יאמר הרבי שיחה! תוך דקות התקבץ קהל אדיר ל-770. ב-3:10 נגמרה החלוקה למעלה ובתוך כמה דקות נכנס הרבי לתפילת מנחה בעודדו את השירה. בשעה זו 770 מוצף ומלא על כל גדותיו, הן בשל החלוקה, הן בשל השיחה, והן בשל המחזה המיוחד בעת הדלקת הנרות.

בעלות הרבי לבימה הביט בנרות אך לא עודד, בקדיש תתקבל פנה לעבר המנורה (הסידור כבר היה פתוח ב״הנרות הללו״) והביט לעבר החזן מדליק המנורה ר' משה שי' טלישבסקי.

היום - יום ההדלקה האחרון - היה שינוי מהרגיל: ב״על ניסיך״ הביט בתוך הסידור. סימן לחזור הקטע ״על ניסיך״ עשר פעמים ורק בפעם העשירית עודד פעם אחת והסתובב חזרה.

בסיום קדיש בתרא ניגש לסטענדער של השיחה תוך כדי שמביט על המנורה, ופתח בשיחת קודש שנמשכה כ-25 דקות. שיחה זו הייתה מיוחדת ביותר. לכל הדעות,

״א הימל'דיקע שיחה״. בסיום השיחה ניגש הריל״ג ודיבר עם הרבי והרבי אמר שהחלוקה תהיה פה למטה (שלא כפי שחשבו בתחילה). הרבי ירד ובהגיעו לשולחן החלוקה פתח לפתע והמשיך בשיחה נוספת, קצרה, בה הסביר מדוע תתקיים החלוקה בבית כנסת כאן דווקא.

בסיום החלוקה הכריז הגבאי שהחלוקה היא אך ורק לאלו שלא קיבלו, והרבי אמר 'אלע וואס ווילן...'.

על אף אותות הלחץ שניכרו בקהל - ברגעים הראשונים היה אי סדר מסוים בתור והלחץ היה חזק במיוחד - שפע הרבי חיוכים ופניו האירו ביותר. בירך בפיו רק את אלו שהספיקו לבקש או לברך את כ״ק אד״ש, כשלהם ענה הרבי 'אמן', 'גם אתם' וכדו'.

המשך החלוקה החל ב-4:15. בהמשך החלוקה החל לומר לכאו״א 'ברכה והצלחה'. לקראת סיום החלוקה עברה קבוצת נשים מאה״ק לבקש ברכה לילדים, הרב א.א. שי' צייטלין הציגם לפני הרבי וביקש עבורם ברכה, הרבי אמר: 'אמן, בקרוב', אח״כ נתן לכ״א ואמר 'הצלחה רבה', ולכמה הוסיף 'בקרוב'.

חלוקה ארוכה זו הסתיימה (בשלב זה...) ב-8:10 לערך. הכניס שקית בסידורו, אמר מספר מילים לריל״ג וניגש ליד המדרגות ליטול ידיו לקראת תפילת ערבית. הרבי הניח את סידורו על בליטת מעקה המדרגות מימין, נטל ידיו ג' פעמים לסירוגין והניח הספל על הבליטה שמצד שמאל ועלה חזרה למקומו. בסיום תפילת ערבית, בעת הקדישים, הביט שוב במנורה. ופעם נוספת - טרם רדתו. לאחר שירד ונגע בפרוכת הגיעו בריצה אנשים שלא קיבלו עדיין ו... הרבי החל שוב בחלוקה לכל המאחרים. הם עמדו לאורך כל השביל ולאורך 10 דקות חילק להם הרבי כשהוא מתקדם אט אט תוך כדי חלוקה בלתי פוסקת לכל עבר.

מן הזאל יצא הרבי בשעה 8:30. טרם צאתו ראה את ר' דוד נחשון וידידו ר' אבי טאוב ושאל תוך כדי חיוך 'זיי האבן שוין באקומען?' (האם הם קיבלו כבר?), הריל״ג ענה שכן.

יום שני, ב' טבת

בכניסת הרבי לתפילת שחרית הביט לעבר הנרות. בחזרתו מקריאת התורה הביט שוב על הנרות. ב-1:35 יצא הרבי למקווה חילק צדקה לכל הסובבים - אנשים נשים וטף. כשחזר מהמקווה סימן לשלום לעומדים ליד הרכב. לאהל יצא הרבי ב-3:25. לנוסעים שעמדו שם חילק צדקה ובירכם.

הרבי חזר מהאהל ב-6:20, כעבור דקות אחדות נכנס לתפילת מנחה ומעריב. כבר לפני מעריב נודע שהיום יחלק הרבי דמי חנוכה פעם נוספת! (על חלוקה זו הודיע הרבי עוד לפני הנסיעה לאהל).

בסיום תפילת מנחה בעת הקדישים פנה הרבי לגמרי לאחוריו (כמו בעת ההדלקה) והביט משך זמן ארוך במנורה. ״רגע פרידה״ ארוך זה נמשך עד שהתחילו ״והוא רחום״, והרבי פנה חזרה לצד המזרח.

בסיום תפילת ערבית טרם רדתו לחלוקת 'דמי-חנוכה' הביט שוב במנורה. בעת החלוקה חייך לרבים מהעוברים, בעיקר לילדים וטף. בסיום החלוקה הניח שתי שקיות דמי-חנוכה בסידורו ועודד בחזקה את השירה. לאחר שנגע בפרוכת, הניף ידו לעבר העומדים על הבימה, המשיך להביט בהם ועודד שוב ושוב. ליד היציאה בירך נוסעים, ויצא את הזאל בפנים מאירות. גם למעלה עודד לכל העומדים שם ונכנס לחדרו.

בזאת נסתיימו שמונת ימי ״מוסיף והולך״ של הדלקת אור במחיצת הרבי. ימים בהם זכו כולם לחזות ב״עיני העדה״ המביטות בערגה, בכל הזדמנות, בשלהבות, מתוך חביבותא דמצווה שאין דומה לה.

יום שלישי, ג' טבת

לתפילת שחרית נכנס הרבי מעט קודם השעה עשר. בעלותו לבימה לא הסתובב לעודד כפי שנוהג בד״כ.

אחר התפילה בירך נוסעים, למטה ליד המעלית בירך נשים שנוסעות לצרפת 'בון ואיאז' בון מזל'.

תפלת מנחה התקיימה כרגיל, בצאתו בירך נוסעים לדרכם. תפילת מעריב התקיימה בזמנה הקבוע (ב-6:50). כשנכנס הרבי עודד את השירה ״דידן נצח״, ובעלותו לבימה המשיך לעודד אך פנה היישר לעמוד התפילה.

יום רביעי, ד' טבת

כשנכנס הרבי לתפילת שחרית ניגנו ״דידן נצח״, ועודד את השירה גם בעלותו לבימה שאז הסתובב ועודד כרגיל.

אחר התפילה בירך נוסעים, וכן לנוסעות שעמדו ליד המעלית בירך כרגיל והוסיף בצרפתית.

לתפילת מנחה נכנס הרבי ב-3:35. לעומדים ליד המעלית סימן לשלום. שם ביקשה אישה ברכה, והרבי ענה 'ברכה והצלחה'. למטה עודד את השירה ״דידן נצח״.

אחר התפילה בירך נוסעים. לחלק שאמרו בעצמם אודות נסיעתם, ענה: 'בשעה טובה ומוצלחת'. מהם שאיחלו להרבי או ביקשו ברכה, להם ענה 'אמן'. גם למעלה בירך נוסעים.

לתפילת מעריב נכנס הרבי בזמן הקבוע כשעלה על הבימה הסתובב ועודד כרגיל. בסיום התפילה הסתובב הרבי כרגיל לעבר הקהל שכבר התקרב סמוך לבימה ועמד הכן... ואז פנה הרבי לפתע לעבר המיקרופון... – שיחה! הסטענדער המיועד לשיחות סודר מיד והועמד במקומו. בסיום קדיש בתרא ניגש הרבי לסטענדער, תוך כדי שמעיף מבט על הנוכחים, ופתח בשיחה.

השיחה הייתה קצרה, ותוכנה היה: אשר כבכל מצוה – צריך להיות "מצוה גוררת מצוה", היינו החלטות אמתיות להוסיף עוד יותר ויותר. בהמשך השיחה אמר הרבי שימנו את כאו"א לשליח לצדקה בב' שטרות – א' לעשות בו כטוב בעיניו, והשני לצדקה. בסיום השיחה ניגש הרבי למקום חלוקת השטרות. השטרות מוכנים אך הרבי ממתין... מיד קלטו כי הרבי מחכה למיקרופון לשם אמירת שיחה נוספת! תיכף הובא המיקרופון והרבי פתח שוב בשיחה, והפעם ב'גילויים' בלתי רגילים בקשר עם עניינו של היום – פדיון שבויים דהספרים. ראשית, התייחס לקשר בשחרור ופדיון שבויים דהספרים, אשר עם כל ספר שמיתוסף – מתווסף בחכמה ובידיעת כל הספרים שכבר למדו, או שילמדו בעתיד. בהמשך אמר שגם קבוצת הספרים שנותרה, שעדיין מחכה לפדיונה, תוחזר אל "הבעה׳׳ב האמיתי שלה - כ״ק מו״ח אדמו״ר אל 'בית רבינו שבבבל'״.

את השיחה אמר הרבי בעיניים עצומות, ובסיומה החל לחלק לכאו׳׳א שני שטרות. לרבים מהעוברים חייך, והיה במאור פנים מיוחד.

לילד שעבר בנפנף בשטרות שבידיו בקראו "אני קיבלתי שניים", חייך הרבי וסימן בשתי אצבעותיו למספר 2.

בסיום החלוקה הניח שתי שטרות בסידורו ואחר שחילק לעוד כמה הניח עוד שתי שטרות. שאל אם כולם קיבלו וכשנענה בחיוב יצא את ביהכ"נ במהירות תוך כדי עידוד שירת "דידן נצח" בעוז.

למעלה בירך הרבי חלק מקבוצת האורחים מצפת החוזרים הלילה לארה"ק.

יום חמישי, יום הבהיר חמישה בטבת - ״דידן נצח״

עם היכנס הרבי לבית הכנסת לתפילת שחרית נגנו בעוז "דידן נצח".

בסיום התפילה הכריז הגבאי ע"ד התוועדות גדולה שתתקיים הלילה כאן ב-770, בארגון אגודת חסידי חב"ד שנטלו חלק פעיל בייצוג הסיטרא דקדושה בבית המשפט הפדרלי בכל אותם ימים שקדמו לניצחון.

כשיצא הרבי ב-1:55 למקווה נתן צדקה לנוסע וגם לכמה מהנוכחים שם.

לאהל נסע הרבי ב-4:05 לערך. נתן מטבעות לצדקה לשני ילדים שם.

במשך היום הגיעו כמה שלוחים מערי השדה להתוועדות הלילה.

בשעה 6:30 לערך חזר הרבי מהאהל ונכנס לתפילות מנחה ומעריב לקול ניגון "דידן נצח". גם בעלותו לבימה עודד, אך לא הסתובב כרגיל.

אחרי מעריב הכריז הגבאי שוב ע"ד התוועדות הלילה וזמן תפילת שחרית מחר. תוך כדי ההכרזה ניגש הרבי אט אט לחלוקת הדולרים (עליה הודיע לפני מנחה).

לכאו"א חילק שתי שטרות, בכלל חייך להעוברים ובפרט לילדים. בסיום החלוקה הכניס הרבי שתי שטרות בסידורו.