גואל ישראל נקרא 'משיח' על שם המשיחה בשמן, כמו שנאמר (תהילים פט,כא): "מצאתי דוד עבדי בשמן קודשי משחתיו". אמנם כל מלכי בית דוד נושאים עמם את המעלה הזאת של המשיחה ב'שמן המשחה', אבל הגואל האחרון דווקא נקרא על שמה. מכאן שהשמן מבטא את מהותו הפנימית.
על משמעותו הרוחנית של השמן אפשר לעמוד מתוך התבוננות באירועי חנוכה. בחנוכה היה ניצחון גדול ביותר של עם ישראל על היוונים, אולם כאשר הגמרא (שבת כא,ב) שואלת "מאי (מהו) חנוכה?", אין היא מזכירה כמעט את ניצחון המלחמה ומתמקדת בנס פך השמן: "כשנכנסו יוונים להיכל, טימאו כל השמנים שבהיכל. וכשגברה מלכות בית חשמונאי וניצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן, שהיה מונח בחותמו של כוהן גדול; ולא היה בו אלא להדליק יום אחד. נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים".
מה ההבדל?
שמן בכלל מסמל את החוכמה. הדבר רמוז בגמרא (מנחות פה,ב): "מתוך שרגילים בשמן זית, חוכמה מצויה בהם" – הרי לפנינו הקשר בין שמן לחוכמה. בעם ישראל השמן מסמל את חוכמת התורה – "היא חוכמתכם ובינתכם לעיני העמים". וכאן נטושה המלחמה בין ישראל ליוונים – מלחמה על טהרתה של חוכמת התורה.
היוונים "טימאו כל השמנים". ההקפדה של עם ישראל להדליק את המנורה בשמן טהור דווקא, אין בה לכאורה היגיון. שמן המשמש למאור בלבד – איזה הבדל יש בין אור של שמן טהור לאור של שמן טמא?! הרמב"ם אומר שטומאה וטהרה בכלל "אינם מדברים שדעתו של אדם מכרעתם, והרי הם מכלל החוקים". על-אחת-כמה-וכמה שההקפדה על הדלקת המנורה בשמן טהור דווקא היא דבר על-שכלי לחלוטין. נגד זה התקוממו היוונים – נגד היסוד העל-שכלי שיש בשמן של עם ישראל, היינו בחוכמת התורה.
סודי סודות
ואולם היהודים ידעו שחייבים לשמור על טהרתו של ה'שמן'. אמנם התורה היא חוכמה, וככזאת היא נתפסת בכלי השכל. צריך ללומדה ולהבינה כשם שלומדים ומבינים כל דבר חוכמה: להתעמק, להקיש דבר לדבר, להקשות, לתרץ וכו'. כשרב פוסק הלכה הוא חייב לנמקה בשכל ובהיגיון; אבוי לו אם יפסוק הלכה על-פי השראות 'על-שכליות'.
ועם זה יש בתורה יסוד על-שכלי מובהק. יהודי הלומד תורה יודע שהצד המובן והמושג בתורה אינו אלא חלק ממהותה. התורה, בשורשה, היא חוכמתו של הקב"ה, שלמעלה לגמרי מהשכל ומההבנה האנושיים; אלא שהקב"ה הלביש את חוכמתו העצמותית בלבוש שכלי, שאף אנו נוכל להבינה ולתופסה בשכלנו. הכרה זו משנה מהותית את גישתו של יהודי לתורה. הוא אינו ניגש אליה כאל כל חוכמה ושכל. יש בגישתו יסוד של קדושה, של התבטלות, של טהרה.
זאת לא יכלו היוונים לקבל. הם ביקשו לראות בתורה חוכמה ושכל ככל החוכמות. הם טימאו את השמן, המסמל את התורה. ניצחון החשמונאים הוא ניצחון הקדושה והטהרה, ולאורן אנו לומדים תורה ומקיימים מצוות עד היום הזה.
יסוד זה שבתורה ובמצוות הוא שיתגלה על-ידי משיח צדקנו. בגאולה תתגלה פנימיות הדברים והכול יראו את המהות האלוקית שבכל דבר, שזה עניינו של השמן. שמן גם רומז ל'רזין דרזין' (סודי סודות), שאף דבר זה יתגלה על-ידי משיח. לכן שמו העיקרי הוא 'משיח', על שם השמן. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
