עשרות שנים קיים הרבי קשר חם ולבבי עם הרב ר' שלמה-זלמן שרגאי, שאף התקבל פעמים רבות ל'יחידות' * קשרים אלה נגעו בעניינים של עסקנות ציבורית כמו גם בעניין תורה והפצת יהדות ובעניינים אישיים

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

בעמדנו בה' בטבת (היום שבו "דידן דהספרים - נצח"), נפתח בעניין הקשור לספרים:

סח מזכירו של הרבי, הרה"ח הרב יהודה-לייב שיחי' גרונר: "כמעט כל ספר חדש של קה"ת הורה לי הרבי לשגרו לר' שלמה-זלמן" (נרשם מפיו).

הקשרים של מר שרגאי עם ליובאוויטש החלו עוד בחיי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, דבר שיזכיר לו הרבי בדרך-אגב באיגרת מיום כ"ז בשבט תשכ"ח (איגרות-קודש, כרך כה, עמ' צז):

מוסגר-פה קובץ יו"ד שבט שהוצאנו לאור לאחרונה בקשר עם יום הילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שתקוותי שיעניין את כ', ובפרט ביודעי היחס שהיה ביניהם, יבדלו מחיים לחיים.

תחילת הקשר - בפולין

מר שרגאי נתוודע לליובאוויטש כבר בפולין ("היינו חסידים של הרה"ק רבי מרדכי-יוסף ה'תפארת ישראל' מרדזין, וכאשר נכנס לבית רדזין הרב גור-אריה, שנשא את בת הרבי מרדזין לאשה, וכאשר בתו התחתנה בהמשך עם ר' נחום גולדשמיד" - מתוך ראיון ל'כפר-חב"ד' 417 עמ' 19). קשריו העמיקו בעת ביקור כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בשנת תרפ"ט בארץ-הקודש.

"להיפגש איתו, לסובב השיחה"...

זכה להיכנס ל'יחידות', פעם נוספת, בשנת תש"ט. בכ"ה בתמוז תש"ט כותב הרבי נשיא דורנו (אז חדב"נ) אל השד"ר הרה"ח רבי בנציון שמטוב (איגרות-קודש, כרך ג, עמ' קנו):

אמש היה אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א מר שרגאי. פרטים אודותיו יוכל להתוודע אצל אחיו של המזכיר שלנו מר מינדל, ומהנכון לסדר להיפגש איתו לסובב השיחה באופן שישאלו אשר בטח בהיותו כאן נכנס להיכל כו' ובמילא לבקש פ"ש [= פרישת-שלום] ולספר לשר[גאי] ע"ד [על-דבר] העבודה מלפנים והמס"נ [והמסירות-נפש] שדרשה ולסיים בהעבודה באירופא וכו'.

'יחידות' לפני קריאת המגילה

שנה אחת לפחות - סיפר הרה"ח ר' דובער יוניק - קיבל מר שלמה-זלמן שרגאי משלוח-מנות מהרבי (היה זה כשהלה עשה בניו-יורק. ראה 'התקשרות' גיליון לג עמ' 12).

ככל הנראה היה זה בפורים תשי"ב, כמתואר ביומנו של הרה"ת ר' אליהו-אריה-לייב ע"ה גראס (צוטט ב'התקשרות' גיליון שצה עמ' 10):

"תפילת ערבית החלה עם כניסת הרבי, בשעה 18:45 בערב. עד אז שהה בחדרו מר ש"ז שרגאי (ראש עיריית ירושלים) ושוחח עמו ב'יחידות'. אז הוא התפלל ערבית עם הקהל (איש נמוך קומה, מרכיב משקפיים, לבש כובע שחור גדול), ובשעת קריאת המגילה הביט עם הרב גוראריה במגילתו".

על ביקור זה נזכר באיגרתו של הרבי להרב זווין, מיום י"א באייר של אותה שנה (איגרות-קודש, כרך ו, עמ' נ):

מר שרגאי שי' ביקר אצלי, אבל כיוון שהיה זה קודם קריאת המגילה והייתה טרחה דציבורא, נשארה השיחה באמצע, וצריך היה לבקר אצלי עוד-הפעם, אבל לא אסתייע מילתא...

באיגרת אחרת למתיישבי כפר חב"ד מיום כ' באדר של אותה שנה (שם, כרך ה, עמ' רסד) כותב הרבי: "ובטחוני חזק, אשר מר שז"ר, מר געלמאן, וגם מר שרגאי בבואו מכאן, יסייעו בידם בהשתדלות הנ"ל".

תשואות-חן על הטרחה

להלן ציטוטים מאיגרות שונות ששיגר הרבי אל הר"ר שרגאי, בזמנים שונים. בכ"ח במרחשוון תשל"א (אגרות-קודש, כרך כז):

הנני מאשר מכתבו מט"ז חשוון עם המצורף בו. ותשואת-חן תשואת-חן שטרח והמציא לי צילום קונטרס מכתבי כ"ק מו"ח אדמו"ר, ובפרט על-פי מאמר חכמינו ז"ל מלתא אלבישייהו יקירא.

י"ד בתמוז תשכ"א (איגרות-קודש, כרך כ, עמ' רפד):

בקשר עם ימי הגאולה יב-יג תמוז של כ"ק מו"ח אדמו"ר דאזלינן מיניה... והרי לימוד מאלף והוראה חיה בזה עד כמה אפילו איש אחד יכול לפעול ולהתגבר על מניעות ועיכובים הכי גדולים באם יש ההחלטה התקיפה במסירות נפש מבלי חת.

"גאולה מהמתייוונים דתקופתנו"

בכ"ח במרחשוון תשל"א:

ויהי-רצון שבהתקרבנו לחג הגאולה (דתורת החסידות) ולחודש הגאולה דימי חנוכה, נזכה בקרוב ממש ובעגלה דידן לגאולה מאת המתייוונים דתקופתנו זו, ואף ששקעה החמה בחוץ ידליק כל אחד ואחד נרות בשמן טהור דווקא, אך שהפוליטעאישן [= פוליטיקאים] אומרים שאין נפקא-מינה באור שהוא המכוון, שלא נגעה בו אפילו יד עכו"ם ואפילו לא הסיטו, להאיר בבת אחת את הבית ואת החוץ, ובאופן דמוסיף והולך.

בכבוד ובברכת הצלחה ולבשורות-טובות.

בי"ד בתמוז תשכ"א (איגרות-קודש כרך כ, עמ' רפה):

מאשר הנני בזה מכתבו מיום ב' בתמוז, ותקוותי שרפואתו מתקדמת ומתחיל להיכנס במסלול הפצת היהדות המסורתית בתוככי כלל ישראל, מתאים לדבר משנה אני נבראתי לשמש את קוני.

במאבק על שלימות הארץ

במכתב מ'ימי ההגבלה' תש"ל (איגרות-קודש, כרך כו, עמ' תה) חוזר הרבי וקובע, כי על-פי הידיעות שבידו ("ממקור שעד עתה היה נאמן") גובר רצונם של חוגי הצמרת בישראל להחזיר את העיר חברון ח"ו לידי הערבים, אלא שמחפשים מסגרת נאותה ("צורה חיצונית מתאימה, ודי-למבין").

וכעבור זמן לא רב (בכ"ה בתמוז; שם, עמ' תלב) כנראה בעניין התיישבות יהודית בעיר-הקודש ירושלים:

ולצערי הרב ההתפתחויות ב[משך] השבועות מאז מחזקות השמועה והחשש שכתבתי אז.

והרבי ממשיך:

ויהי-רצון שעל-כל-פנים לא יהיה צורך בפלפול והגנה מאחינו-בני-ישראל עצמם על ירושלים עיר-הקודש, ותהיה - בסגנון כבודו בשער הספר - "ירושלים המשוחררת", שחרור וחירות אמיתיים, ובאופן שתקיים יעודה הנבואי 'ודבר ה' מירושלים'.

עתידה של עיר הקודש חברון עלה גם ב'יחידות' של מר שרגאי אצל הרבי, ובכ"ח במרחשוון תשל"א (איגרות-קודש, כרך כז) כתב לו עוד בנושא:

ובהמשך לשיחתנו בעת ביקורו של מר כאן בעניין חברון, וכמדומה שהוזכר גם-כן על-דבר ירושלים, כדאי שיתעניין מר בתוכן נאומו של שר החוץ בלוס אנג'לס באסיפת סטודנטים רבתי לפני כעשרה ימים לערך. וכדיבורי כמה פעמים, הלוואי שיקדימו הרעה בעוד מועד. ומגדיל החשש גם זה שכנראה אין מפרסמים בתוככי בני ישראל נאום האמור, אך שנאמר בפומבי ובפרהסיה ובשם כל הממשלה.

"משתדל הנני גם בשנה זו"

"ובקשר עם ימי הפורים הבא-עלינו-לטובה משתדל הנני גם בשנה זו בנוגע למשלוח מנות ומתנות לאביונים, שדווקא במצוות אלו רבה העזובה, ומאידך גיסא רבה במיוחד נקודת החינוך וההדרכה אשר בהם" - כתב הרבי למר שרגאי בז' אדר תשכ"ג ('אגרות-קודש' כרך כב עמ' תכב).

בכ"ז בשבט תשכ"ח (איגרות-קודש, כרך כה, עמ' צז) מאשר הרבי קבלת מכתבו וגם קטעי העיתון של מאמרו בקשר ל'מבצע תפילין' (מאמר שתורגם אחר-כך (ביוזמת מזכירות הרבי?) לעיתון אידי בניו-יורק ולעיתון יהודי בצרפתית) - "שזה נותן לו זכות נוספת שגם שם בוודאי שדבריו פעלו פעולתם".

שיחה עם אחד המזכירים

ביומן פרטי של אחד מחברי המזכירות, נאמר:

"יום שני כ"ג כסלו: [...דיבר] על-דבר מאמרו של ש.ז.ש. [כנראה - שלמה זלמן שרגאי] בעניין מבצע תפילין ולבסוף [של אותו מאמר כתב הנ"ל] על דבר עלייה [של הרבי] לארץ-הקדש [וכתב את] מענה כ"ק אד"ש. ושאל [הרבי] אם כתב  [במאמרו של הנ"ל] גם-כן מתי נאמר זה, איז דאך שוין אלץ גוט [אזי הכול בסדר]".

שאלה ותשובה

בב' באדר תשכ"ג פנה מר שרגאי לרבי והעיר "על-דבר המדובר שכאילו גאולתו של יעקב - ומעשה אבות סימן לבנים, גאולתנו - מותנית בבירוריו של עשיו וכו'; היכן יסודו של הרעיון".

באיגרת תשובה מיום ז' באדר (איגרות-קודש, כרך כב, עמ' תכב) השיב לו הרבי:

מיוסד הוא בדברי רבנו הזקן בספרו תורה-אור, פרשת וישלח, יעוין שם, ושם עיקר ביאורו בסגנון חכמת הקבלה, ומבואר יותר בנוגע לעבודת האדם כפשוטו בספר בנו אדמו"ר האמצעי, תורת-חיים על הפרשה האמורה...

טובים השניים

בט"ו במנחם-אב תשכ"ב (איגרות-קודש, כרך כב, עמ' שב) מודה לו הרבי על שני מכתבים ("תשואות-חן בעד מכתבו מיום ו' וח' מנחם-אב") עם המצורף אליהם. "ובוודאי לא ימנע מלהודיע המשך העניינים ויהי רצון שיתפתחו בכיוון הרצוי".

ברכות לשמחות במשפחה

"ובימים אלו של החודש שמרבין בו בשמחה אסיים בעניין של שמחה וברכה לכבודו להולדת הנכד שי', ויהי-רצון שההורים שי' יגדלוהו לתורה ולחופה ולמעשים טובים ויהיה להם ולכבודו ממנו רוב נחת אמיתי ונחת חסידותי" - כתב הרבי בכ"ג באדר שני תשי"ט (איגרות-קודש, כרך חי, עמ' רצא).

בי"ד בתמוז תשכ"א (איגרות-קודש, כרך כ, עמ' רפה-ו) כותב הרבי בסיום איגרת אל הנ"ל:

ועל של עתה באתי להביע ברכת מזל-טוב להולדת בנו הנכד שי', ויהי-רצון שהוריו שי' יגדלוהו לתורה ולחופה ולמעשים טובים מתוך הרחבה בגשמיות ורוחניות.

הרבי חותם "בברכה..." וממשיך:

מפני סיבה נתעכב משלוח המכתב וזה עתה קיבלתי מכתבו עם הבשורה טובה מחתונת בתו שתליט"א, ויהי-רצון שיבנו בית בישראל על יסודי התורה והמצווה, בניין עד עד, באושר אמיתי בגשמיות וברוחניות גם יחד.

"לא זכיתי להבינם"

ונחתום בצילום מתוך ספרו של הר"ר שרגאי 'בנתיבי חסידות איזיביצא-ראדזין', שם הוא מציג שאלה ששלח לרבי בסוגיית בחירה חופשית, על דברים שאמר הרבי עצמו וכפי שנתפרסמו ב'בטאון חב"ד' (אלול תשכ"ט) ש"לא זכיתי להבינם". את דבריו חותם שרגאי במילים הבאות:

"על מכתב זה לא קיבלתי תשובה בכתב. כשביקרתי אצל האדמו"ר הה"צ (=הרב הצדיק) שליט"א הסביר לי בעל-פה מדוע לא ענה, וטעמו ונימוקו עמו".

צילום במהדורה המודפסת