חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:44 זריחה: 5:35 י"א בסיון התש"פ, 3/6/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

עת לדעת


מאת: בעריכת הרב אברהם שמואל בוקיעט
נושאים נוספים
אור וחום ההתקשרות
פרשת בא | זמן לקבל החלטה
"חסר לי רבי!"
מבט אחר על העולם
האמונה בביאת המשיח בכל יום - מגביהה מעל הטבע
תחליף ל"יחידות"
מתי ינוחו תלמידי החכמים?
פרשת בא
עת לדעת
יומן מבית חיינו
הלכות ומנהגי חב"ד

ה' שבט  

תרפ"ג

כ"ק אדמו"ר נוסע לבקר ברוסטוב, שם נפגש לראשונה עם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ. [וראה אירוע יו"ד שבט].

(היום יום בשלשלת היחס וראשי פרקים מתולדות בית רבנו)

חסידים מספרים כי פעם בעת שהרבי מוהרש"ב שוחח עם הרבנית שטערנא שרה בדבר הצעת נכבדות לנכדתם, בתו האמצעית של בנם הריי"צ, נענה הרבי מוהרש"ב: יש לחשוב על בנו של ר' לוי'ק.

יש מקום לשער כי כבר אז, באותו ביקור ראשון של הרבי, "עלה במחשבה" אצל הרבי הריי"צ לקחתו לחתן לבתו מרת חי' מושקא. ואכן הפגישה הראשונה ביניהם נערכה בתמוז אותה שנה בקיסלבודסק [ראה אג"ק מוהריי"צ חט"ו עמ' לא].

כעבור שנה, בשנת תרפ"ד, כאשר הרבי הריי"צ עקר ללנינגרד, באה  הרבנית חנה לראות לראשונה את כלתה לעתיד. היא התאכסנה אז בבית הרבי.

(ימי מלך ח"א ע' 161)

ו' שבט        

תקע"א

יום חתונת הרבנית דבורה לאה, בתו של כ"ק אדמו"ר האמצעי, עם הרה"ק ר' יעקב ישראל טברסקי מטשרקאס, בנו של הרה"צ ר' מרדכי מטשרנוביל. הוא היה מיוחס גם מצד אמו שהיתה בתו של הרה"צ ר' אהרן מקרלין.

החתונה התקיימה בליאדי בנוכחותו של כ"ק אדמו"ר הזקן, שהשמיע מאמר חסידות על הפסוק "שיר השירים אשר לשלמה".

(מאמרי אדמו"ר הזקן תקע"א ע' סב)

על השידוך ביניהם מסופר:

פעם ביקר כ"ק אדמו"ר הזקן בביתו של רבי נחום מטשרנוביל. הזכיר אדמו"ר הזקן לרבי נחום את אמרתו של מורם ורבם המגיד ממעזריטש, שהמלך המשיח יהיה מיוצאי חלציו – או - של המבוגר מבין תלמידיו או של צעיר תלמידיו.

המבוגר בין תלמידי המגיד היה רבי נחום והצעיר היה רבנו הזקן. אמר אדמו"ר הזקן לרבי נחום: למה להכנס לספק, הבה ונשתדך בינינו...

ניגש אדמו"ר הזקן לעריסת הנכדים שהיו בביתו של רבי נחום ומישש את ראשיהם. כשמישש את ראשו של יעקב ישראל, אמר אדמו"ר הזקן שאת הנכד הזה הוא מייעד לחתן לנכדתו דבורה לאה בת אדמו"ר האמצעי.

(ימי חב"ד ע' 104)

חתנו של הרה"ק ר' יעקב ישראל (הצ'רקאסער) היה הרה"ק הריי"צ מאוורוטש (בן הצ"צ), שנכדו היה הרבי הריי"צ!

ופעם קם ר' איצ'ה דער מתמיד, באמצע התוועדות לאחר שתיית משקה, וסיפר את הסיפור בפני הרבי הריי"צ...

(מפי החסיד ר' מאיר אבצן ע"ה, שהיה באותה התוועדות)

ז' שבט       

תרפ"ו

יום פטירת דודו של הרבי, הרה"ג הרה"ח ר' שלום שלמה שניאורסאהן, בן הרה"ג ר' ברוך שניאור, אחיו של כ"ק הרה"ג הרה"ח ר' לוי יצחק.

כיהן כרב ואב"ד בשיראקא (פלך חרסון). בשנת תרפ"ה עלה לארץ ישראל והשתקע בירושלים, ובטרם עברה שנה מעלותו נפטר, ומנוחתו כבוד בחלקת חב"ד בהר הזיתים בירושלים.

אשתו מרת רחל הייתה בתו של הגה"ח המפורסם רבי דוד צבי חן (הרד"צ), רבה של צ'רניגוב.

(תולדות לוי יצחק ח"ב ע' 327)

 

ח' שבט  

תשמ"ג

בהתוועדות שבת קודש כ"ק אדמו"ר התייחס לתפקידם של המשפיעים, וביאר את כוונתו בהדפסה המיוחדת של הקונטרס "אהבת ישראל", זכות שלא נוצלה כראוי. וכה אמר הרבי:

"כאשר דובר לפני שנים אחדות אודות מינוי "משפיעים" בכל מקום ומקום . . רציתי להוסיף בזירוז ועידוד ענין זה, ולכן, מכיון שהודפס בשעתו "קונטרס אהבת ישראל" ובו פתגמים ותורות מרבותינו נשיאינו, החל מהבעש"ט והמגיד, אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר הצמח צדק, אדמו"ר מהר"ש, אדמו"ר מהורש"ב, וכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו – הודעתי שאחתום בחתימת ידי על קונטרסים אלו, ואתנם לכל אחד ואחד מה"משפיעים". ומאז ועד היום – הנה מלבד "מתי מספר", לא ביקש אף אחד לקבל קונטרס זה, בצירוף חתימת ידי!".

"כאשר מדובר אודות מכתב עם חתימת ידי בקשר להולדת הבן או הבת – אזי "מרעישים עולמות" היתכן שעדיין לא קיבלו מכתב ברכה בחתימת ידי; ואילו בענין זה – כאשר הצעתי מעצמי ("איך האב זיך אליין אנגעשלאגן") לתת קונטרס הנ"ל בחתימת ידי – הנה מלבד "מתי מספר" לא ביקש אף אחד לקבל קונטרס זה! ה"לימוד זכות" היחידי בענין זה הוא – מכיון שכל אחד ידע בעצמו מה הם החלטותיו בקשר להתעסקות בענין ההשפעה כו', ולכן לא רצה לבקש את הקונטרס הנ"ל, כדי שהדבר לא יחייב אותו לעסוק בזה"!

(תורת מנחם – התוועדויות תשמ"ג ח"ב ע' 859)

בי"א ניסן תשמ"ט חילק כ"ק אדמו"ר קונטרסים אלו בחלוקה כללית.

ט' שבט      

תש"י

כמה ימים לפני יו"ד שבט, הורה כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ לכ"ק אדמו"ר להדפיס  קונטרס מאמרים לרגל יום היארצייט של זקנתו הרבנית מרת רבקה נ"ע. המאמר הראשון ב"המשך" הוא המאמר "באתי לגני". המאמר הובא מבית הכורך ביום וא"ו ט' שבט.

כשהרבי הביאו לכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, הסידור שלו היה פתוח בסיום הודו להוי' והתחלת פתח אליהו, הרבי הניח הקונטרס על השולחן, וכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נענע בראשו בתנועה של אישור ושביעת רצון.

(לקו"ש חי"א ע' 218)

תש"ל

התוועדות יום סיום כתיבת ספר התורה לקבלת פני משיח צדקנו, בערב ש"ק פ' בא, אחר חצות היום ב-770, בהשתתפות הרבי.

(שיחות קודש תש"ל ח"א ע' 376 ואילך)

י' שבט       

תרע"ד

יום פטירתה של הרבנית רבקה, אשת כ"ק אדמו"ר מהר"ש, בגיל שמונים ואחת, כאור הבוקר ביום הששי לפ' בשלח. לפני פטירתה קראה קריאת שמע והתפללה שמונה-עשרה. מנוחתה כבוד בליובאוויטש צמוד ל"אוהל" של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק וכ"ק אדמו"ר המהר"ש.

(ימי חב"ד ע' 109)

בנה כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב לא היה בליובאוויטש בעת הסתלקותה, הוא שהה באותו זמן בצרפת. נכדה כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ טיפל בכל עניני הקבורה.

(רשימת דברים (חיטריק) ח"א ע' שכב)

כ"ק אדמו"ר אמר: ראו אז על כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ שהינו טרוד ביותר, שלא בערך לאחריות שהוטלה עליו בטיפול בכל עניני הקבורה, וביארו חסידים, שטירדה זו קשורה לעובדה שביום זה, כעבור שנים, היתה גם הסתלקותו שלו.

(שיחות קודש תשכ"ז ח"א ע' 291)

לזכרה הוקמו מוסדות חינוך חב"ד לבנות, ובכל העולם מצויים בתי ספר הנושאים את שמה "בית רבקה".

'בית רבקה' הראשון נוסד בשכונת בורו פארק בעיר ניו יורק.

תרע"ה

במשך שנת האבילות סיים כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב  את כל הש"ס, וערך את הסיום על מסכת נדה ביום השנה הראשון, ליל יו"ד שבט אחרי תפילת ערבית.

לפני כן בסוף הי"א חודש, סיים את הששה סדרי משנה.

(סה"ש תש"ד ע' 160. היום יום ט' שבט)

תרפ"ג

המאמר הראשון ששמע הרבי מכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ היה בשבת פ' בא, יו"ד שבט, תרפ"ג. הדיבור המתחיל היה "ויהי בעצם היום הזה" והוא היסוד למאמר ד"ה "באתי לגני ה'שי"ת"!

(ימי מלך ח"א ע' 163, מפי השמועה. ספר המאמרים תרפ"ג ע' קסח)

על המאמר "ויהי בעצם היום הזה" - אמר כ"ק אדמו"ר הריי"צ שהוא "א בעהב'טישער מאמר". זאת אומרת, שעל ידי מאמר זה יכולים להיות בעל הבית על הנפש הבהמית.

(מפתח המאמרים שבתחלת סה"מ תרפ"ג)

תש"י

יום הסתלקות כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, בגיל שבעים. בש"ק פ' בא כרבע שעה לפני שמונה בבוקר, ומנוחתו כבוד באוהל בניו יורק.

(אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"י ע' שסב)

הרבי במכתבו לקראת י' שבט תשי"א, כותב וז"ל:

לקראת בא יום הגדול והקדוש הוא יום עשירי בשבט...

(אג"ק אדמו"ר ח"ד ע' קמא)

תש"י

יום התחלת הנשיאות של כ"ק אדמו"ר; וכהלשון ב'היום יום':

"עטרת הנשיאות הוטלה עליו מיד לאחר הסתלקות כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ; מנחם את החסידים ומחזקם ללכת בדרך שהורה להם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ".

(שם בשלשלת היחס)

תשי"א

כ"ק אדמו"ר מקבל הנשיאות (באופן רשמי); אומר מאמר הראשון "באתי לגני" בעת ההתוועדות במוצאי יו"ד שבט (ליל י"א) בשעה 10:40 בלילה.

במאמר מסביר את מהותו ותפקידו של דור השביעי (לנשיאי חב"ד). המאמר מבאר את המאמר (על אותו פסוק) של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, שיצא לאור בקונטרס לקראת י' שבט תש"י (הכולל עשרים פרקים). ומני אז בכל שנה ביום ההילולא י' שבט, ביאר הרבי פרק אחד מתוך מאמר "באתי לגני", ולאחר עשרים שנה החל מחדש. המאמרים קובצו ב'ספר המאמרים באתי לגני'.

(הקדמת היום יום בשלשלת היחס. תורת מנחם – התוועדויות ח"ב ע' 192. וע' 212. ימי חב"ד ע' 113)

תשי"ב

כ"ק אדמו"ר מייסד בפועל את הארגון "איגוד תלמידי הישיבות" (את"ה).

מטרתו של הארגון, היא לממש את דרישת רבותינו נשיאינו אל התלמידים ה'תמימים' להיות "נרות להאיר" – להשפיע ולדאוג אף על הסובבים אותם, וזאת על ידי הקמת איגוד מסודר שימריץ פעילויות של עשייה עם הזולת.

עבודת חברי האיגוד מתחלקת לשנים: א) הן בין חברי האיגוד עצמם, לפעול על תלמידי הישיבה עצמה בסיוע בלימוד, בהשפעה לתיקון המעשים והמדות וכו'. ב) והן בהשפעה על ה"חוצה" - יהודים אחרים שיש לקרבם, בחיזוק יראת-שמים וקיום המצות המעשיות.

תש"ל

התחלת "כיבוש העולם" על ידי העברת דברי  כ"ק אדמו"ר (בהתוועדות ערב יו"ד שבט) בשידור חי לכל רחבי העולם, בפעם הראשונה.

יו"ד שבט תש"ל מכונה בשם "יו"ד שבט הגדול", בשל סיום הספר-תורה לקבלת פני משיח צדקנו [ראה אירוע ט' שבט] וההתרגשות הגדולה ששררה אז בין החסידים. 

(בסוד שיח ע' 84)

תשל"ו

כ"ק אדמו"ר ביקש מכמה רבנים לדבר באמצע ההתוועדות נגד החזרת שטחים, וגם הורה שיצביעו שבעים רבנים נגד החזרת שטחים.

(שיחות קודש תשל"ו ח"א ע' 442-443)

תשמ"ג

כ"ק אדמו"ר מכריז על "רגע של שתיקה" – התבוננות בכך ש"עין רואה ואוזן שומעת" – ומבקש להנהיג זאת בכל בתי הספר בארה"ב בתחילת הלימודים. בהמשך לזה מציע הרבי שהילדים יחתמו על "עצומה" לגדולי ומנהיגי האומה האמריקנית (ועד"ז למנהיגי שאר האומות) אודות גודל הנחיצות שבזה.

(הקדמת היום יום בשלשלת היחס. תורת מנחם – התוועדויות תשמ"ג ח"ב ע' 900. שם ח"ג ע' 1298)

תשמ"ו

היום הסתיים שלב הגשת המסמכים בנוגע למשפט הספרים של ספרי רבותינו נשיאינו שבספריית ליובאוויטש, שהחל בי"ט כסלו.

תש"נ

כ"ק אדמו"ר חילק לכולם תניא (בפורמט מוגדל) בצירוף שטר של דולר שהיה מצורף לספר.

על שער התניא מופיע הכיתוב: "יו"ד שבט תש"נ – ארבעים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א".

תנש"א

כ"ק אדמו"ר חילק לכאו"א – אנשים נשים וטף – הקונטרס "מאמר ברוך שעשה ניסים תרס"ד", של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב. לקונטרס צורפו שני דולרים, על מנת לתתם לצדקה.

בש"ק פרשת בשלח, הזכיר הרבי את חלוקת הקונטרס בהסבירו שהחלוקה תעורר את לימוד המאמר בפרט, והתורה בכלל, וכן תהווה זירוז הגאולה האמיתית והשלימה.

(סה"ש תנש"א ח"א ע' 300)

תשנ"ב

בסמיכות ליום הבהיר יו"ד שבט, הגיעו לידי מערכת "אוצר החסידים" (קה"ת) כמה מאמרים של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, שנאמרו לפני כשבעים שנה בשנת תרפ"ב, ועדיין לא ראו אור. כ"ק אדמו"ר הורה להדפיסם בקונטרס מיוחד על מנת לחלקו ביום הבהיר יו"ד שבט. בליל יו"ד שבט לאחר תפילת מעריב, חילק הרבי את הקונטרס ("קונטרס מאמרים – תרפ"ב") לאנשים, נשים וטף.

הקונטרס נתון בתוך נרתיק פלסטיק יחד עם שני שטרות של דולר לצדקה. הרבי חילק כשבעת אלפים חוברות.

י"א שבט     

תש"ב

נקנתה חלקת חב"ד בבית החיים מונטיפיורי בקווינס ניו יורק. הרבנית שטערנא שרה היתה הראשונה שנקברה בחלקה זו.

תש"י

ביום ראשון בשעה 12:30 אחה"צ החלה הלוויה של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בהשתתפות קהל אלפים שחלקם הגיע בטיסות מכל רחבי ארצות הברית.

תשל"ו

כ"ק אדמו"ר שלח את הקבוצה הראשונה של שלוחים לארץ הקודש - אברכים ובחורים - לירושלים עיה"ק ולצפת עיה"ק. לפני צאתם העניק הרבי לכל אחד מהם את הספר החדש "לקוטי שיחות חלק י"א" (שעותקיו הובאו בדחיפות מבית הדפוס, בטרם הספיקו לכורכם). לנשות השלוחים נתן סידור תהילת ה'.

(ראה באריכות בספרים: "סיפורה של שליחות". "השליחות לארץ הקודש")


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)