ממנהגי ט"ו בשבט לאכול מפירות שבעת המינים: "נוהגין להרבות במיני פירות של אילנות" (מגן אברהם אורח חיים קלא,טז ועוד). אכילת הפירות היא ביטוי לחיבה שאנו רוחשים לפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל.
אך יש כאן דבר המעורר פליאה: בתוך שבעת המינים כלולות גם חיטה ושעורה, ויתרה מזו – המינים האלה מוזכרים תחילה בפסוק, והגמרא קובעת (ברכות מא,א) שכאשר מונחים לפני האדם כמה משבעת המינים, עליו לאוכלם לפי סדר הופעתם – "ארץ חיטה ושעורה...". אם כן, מדוע הדגש בט"ו בשבט הוא על אכילת פירות, ואין שום הוראה לאכול דברים העשויים מחיטה או שעורה?
הדגן חיוני
התשובה קשורה למהותו של ט"ו בשבט. אין זה חג מהתורה ואף לא נקבע כיום חג על-ידי חז"ל. המשנה מביאה את התאריך הזה כמועד המציין את תחילת שנת האילן בהקשרים הלכתיים, אך לא כחג, כשם שא' באלול איננו יום-טוב על היותו "ראש השנה למעשר בהמה" (לפי תנא קמא). חגיגת ט"ו בשבט כחג היא מנהג ישראל, וכמוה אכילת פירות האילנות – "נוהגין להרבות במיני פירות".
אלא שמנהגי ישראל דווקא יש בהם יתרונות מסוימים, שעולים אף על מצוות ממש. הבדל זה מיוצג בשוני שבין חיטה ושעורה לפירות האילן. הדגן חיוני לקיומו של האדם ומשביע את רעבונו, "לחם לבב אנוש יסעד", ואילו הפירות אינם חיוניים לקיום עצמו, אלא עניינם להסב לאדם הנאה ועונג.
הפירות משמחים
כך המצוות הן בדוגמת חיטה ושעורה, ואילו המנהגים הם כמו פירות. את המצוות המפורשות בתורה שבכתב ושבעל-פה האדם חייב לקיים, ולכן קיומן אינו מסב לו תענוג מיוחד. אך מנהג ישראל יש בו משום חידוש, ולכן הוא מסב לאדם תענוג מיוחד, בדומה לפירות הנאכלים אחרי הסעודה.
בקיום מנהג האדם חש שאינו מקיים את החובות בלבד, אלא תורם תוספת מעצמו, ובכך מסב נחת רוח לקב"ה. ההכרה שהצליח להביא שמחה למעלה גורמת לו תענוג גדול. אכילת הפירות דווקא בט"ו בשבט, ולא חיטה ושעורה, מדגישה את המעלה המיוחדת הזאת של מנהגי ישראל.
קיום מתוך עונג
ט"ו בשבט נושא אפוא מסר מיוחד בעבורנו – הוא מדגיש את חשיבות התענוג שצריך להיות בעבודת ה', נוסף על עצם קיום התורה והמצוות. אם מקיימים את התורה ומצוותיה כדי לצאת ידי חובה בלבד, עלולים לאבד את הלהט לקיימן. אך כאשר יהודי שואף להסב נחת רוח לקב"ה, אין הוא מבקש להשתמט ולהיפטר מקיום המצוות, אלא להפך, מוסיף מנהגים, לבטא את האהבה לה' ולתורתו.
אכילת הפירות בט"ו בשבט מזכירה לאדם שכמו הפירות המסיבים תענוג, כך גם ברוחניות, כאשר אנו חורגים ממילוי החובות בלבד ומחפשים כיצד להביא נחת לקב"ה במעשים נוספים, מתמלא ליבנו עונג ושמחה, וקיום התורה והמצוות נעשה מתוך עונג.
(תורת מנחם תשמ"ב, כרך ב, עמ' 850) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
