נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	פרשת תצווה | 'עצם', למעלה מ'שֵם'
	"שמחה פועלת גם בי"
	עבודת ה' הנלמדת מאחשוורוש
	הכהנים יקומו עם בגדי הכהונה עליהם
	"יכנסו ל'מזכירות'"
	הסוד שמסתתר בתענית אסתר
	פרשת תצווה
	פורים (קטן) של מסירות-נפש
	עת לדעת
	יומן מבית חיינו
	הלכות ומנהגי חב"ד
	הלכות ומנהגי חב"ד

י' אדר       

תר"ו

יום פטירתה של הרבנית חי' שרה, בתו הצעירה של כ"ק אדמו"ר האמצעי, בהיותה בת שלושים וארבע, ומנוחתה כבוד בעיר קרמנצ'וג.

הרבנית חי' שרה היתה נשואה בזיווג ראשון להרה"ח ר' אהרן אלכסנדר משקלוב (ראה להלן כ"ד אייר תקצ"ז. ט"ו אב תקפ"ו), ובזיווג שני להרה"ק ר' אהרן מקרמנצו'ג .

לאחר שלוש שנות נשואין (בזוו"ש), חלתה הרבנית במחלה קשה. כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ מתאר איך היא מבקשת מילדיה להתפלל להחלמתה:

עכשיו אני חיה, למרות שאתם יתומים מאביכם, אני יכולה לגדל אתכם ולעזור לכם, אבל אם תאבדו אותי, תשארו גלמודים ויתומים בלי אב ואם, מי ירחם עליכם? מי ידאג לכם? לכן הַרבו בתפילה לקב"ה שישאיר אותי בחיים למען הילדים הנקיים מכל עוון - - -

אבל לדאבון-לב היא נפטרה. לאחר פטירתה הובאו ילדיה לליובאוויטש לבית סבתם הרבנית שיינא (אשת כ"ק אדמו"ר האמצעי), שגידלה אותם עד לחתונתם.

(קיצור תולדות חב"ד ע' 110)

ת"ש (אדר ב')

יום התחלת הלימודים בישיבת תומכי תמימים הראשונה בארצות הברית, בבית הכנסת "עונג שבת" בשכונת איסט פלאטבוש.

(סה"ש קיץ ת"ש ע' 5)

תשל"ב

הופיע הגליון הראשון של "הערות התמימים" והוא קונטרס שבועי המכיל הערות ופלפולים בשיחותיו של כ"ק אדמו"ר.

י"א אדר   

תקפ"ג

יום פטירתו של הרה"ק ר' מרדכי פוזנר, אחיו של כ"ק אדמו"ר הזקן. בשנותיו האחרונות שימש כרב בעיר אורשה, ומנוחתו כבוד בעיר קאפוסט.

סיפר כ"ק אדמו"ר הצמח צדק לבנו כ"ק אדמו"ר מהר"ש:

הרה"ק ר' מרדכי היה חריף נפלא ובעל סברא ישרה בעמקות נפלאה, כשהיה לומד איזה סוגיא, היה לומד חמשה ששה פעמים, ומפעם לפעם [=בכל פעם] היה מחדש חידושים בחריפות עצומה כמטפס ועולה מדרגא לדרגא, ופלפולו היה נחמד ונעים.

מסופר, שתואר פניו היה דומה מאד לתואר פניו של אחיו כ"ק אדמו"ר הזקן. רבנו הזקן מינה אותו כאחראי על עניני נגלה, והוא היה אחד מהממונים על ה"חדרים", כל תלמיד חדש היה צריך להיבחן אצלו לפני הכנסו ללמוד ב"חדר". הוא גם עזר בהגהת השולחן ערוך של רבנו הזקן.

(ימי חב"ד ע' 135)

י"ד אדר    

תר"פ

כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב, אומר – ברבים – המאמר האחרון בהיותו בעלמא דין [=בעולם הזה].  היה זה בסעודת פורים שהיתה ההתוועדות האחרונה. המאמר מתחיל במלים "ראשית גוים עמלק גו' קץ שם לחושך גו'".

(ספר המאמרים פר"ת ע' רצו)

תשל"א

הנשיא שז"ר ביקר אצל הרבי בפורים, והרבי העניק לו מגילה בנרתיק כסף טהור.

(נשיא וחסיד (קראוס) ע' 313)

תשמ"א

בערב שבת קודש, לאחר תפילת מנחה בבית הכנסת למעלה, התפזר הקהל, כשלפתע הרבי יצא מחדרו, נכנס לבית הכנסת הקטן ואמר שברצונו לומר מאמר חסידות, ושהוא מבקש לסגור את הדלתות... ואמר מאמר חסידות הפותח במלים "ליהודים היתה אורה", שנמשך כ-12 דקות.

(שיחות קודש תשמ"א ח"ב ע' 825)

תשמ"ט (אדר א')

כ"ק אדמו"ר השתתף בהקמת המצבה על קבר גיסו הרה"ח ר' שמריהו גורארי' (הרש"ג).

(ימי חב"ד ע' 133)

תשנ"ב (אדר א')

ביום שני י"ג אדר א', יצא לאור "קונטרס פורים קטן – תשנ"ב" ובו המאמר ד"ה "ואתה תצוה" משנת תשמ"א. כשיצא הרבי מסעוון סעוונטי על מנת לנסוע למקוה, אמר שמכיון שהיום (בערב) חל פורים קטן, הוא יחלק את המאמר. כשחזר מהאוהל התפללו מנחה ומעריב והרבי אמר שיחה. מיד לאחר השיחה החל הרבי לחלק את המאמר בצירוף שני דולרים לצדקה ו"לעקאח", בעטיפת פלסטיק מיוחדת. מאמר זה הוא האחרון שזכינו לעת עתה לקבל מידיו הק'.

על הקונטרס הופיע בהבלטה הכיתוב: "קונטרס פורים קטן – תשנ"ב".

ט"ו אדר   

תרצ"ב

כ"ק אדמו"ר התוועד בברלין עם היהודים ברחוב ונעצר על ידי המשטרה המקומית בעוון "הפגנה בלתי חוקית"...

(סיפור של חג – פורים (זיגלבוים) ע' 41)

הרבי והרבנית התגוררו בברלין חמש שנים.

תשי"ג

קהל הנוכחים בהתוועדות פורים אצל הרבי היה נסער ומופתע מהמילים המדהימות שהשמיע הרבי מתוך דבקות עילאית, כשדיבר על מצב היהודים בברית המועצות. הרבי סיפר על מעשה שאירע בעת נפילת שלטון הצאר ברוסיה, שסיומו  בכך שחסיד אחד הכריז אז: הוּרַה!...

החסידים הבינו מיד שיש דברים בגו, ובהתעוררות גדולה קמו כולם בבת אחת וקראו כולם יחד שלוש פעמים: "הו-רע! הו-רע! הו-רע!", והרבי החל מיד באמירת מאמר חסידות שני [הרבי אמר באותה התוועדות שני מאמרי חסידות (דבר יוצא דופן)] שבו רמז על מפלת המן שבדורנו.

לאחר יומיים נודע בכל העולם שסטאלין מת במוצאי פורים...

(כפר חב"ד גליון 947 ע' 232)

תשט"ו

כ"ק אדמו"ר באמצע ההתוועדות אמר: מי שרוצה עשירות – שיצביע!...

הרבי חיכה מעט, אך רק מעטים מבין הנוכחים בהתוועדות הגביהו את ידם, ואז אמר הרבי:

"אחר כך מתלוננים שזה חסר וזה חסר, כאשר ישנה עת רצון עושים "חב"ד'סקע שטותים"!

(תורת מנחם חי"ג ע' 318)

תשכ"ו

כ"ק אדמו"ר חילק "משקה" לכל הנוכחים בהתוועדות, ואמר: "כל הפושט יד נותנים לו"

(שיחות קודש תשכ"ו ע' 291)

תשל"ו

בהתוועדות פורים הכריז כ"ק אדמו"ר שעל כל אחד ואחד להניח גם תפילין דרבנו תם כבר מגיל בר מצוה, כולל גם בנוגע לזמן ההכנה, שלפני בר מצוה.

(שיחות קודש תשל"ו ח"א ע' 629 ואילך. סה"ש תשמ"ט ח"ב ע' 632 הערה 114)

תשל"ח (אדר א')

כ"ק אדמו"ר שלח את הקבוצה השלישית של שלוחים לארץ הקודש - אברכים ובחורים - לירושלים עיה"ק ולצפת עיה"ק.

(ראה בספרים "סיפורה של שליחות". "השליחות לארץ הקודש")

תשנ"ב

הונחה אבן הפינה ל'ארמון למלך המשיח' בכפר חב"ד, על יד בנין 770.

ט"ז אדר   

תש"ט

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ מקבל את האזרחות האמריקאית.

ל"770" הגיעה משלחת משפטית מיוחדת מטעם ממשלת ארצות הברית. כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ קיבלם בחדרו הק', כשהוא לבוש בגדי משי וחבוש בשטריימל. לשם כך, חוקקו ב"קונגרס" חוק מיוחד שיאפשר קבלת אזרחות בבית... ועל זה העיר הרבי:  כאשר נשיא הדור נצרך למשהו, נחקקים חוקים מיוחדים לשם כך.

(ימי בראשית ע' 39)

יש מציינים כי בלבישת השטריימיל ביום זה, רמז הרבי הריי"צ על שמחתו הגדולה, עם הצלחתו במשימה שהציב לעצמו להוכיח לעין כל כי "אמריקה אינה שונה", וגם בה ניתן לקיים חיי תורה ומצוות בשלימות. כך נסגר המעגל שהחל ביום שבו הגיע לארה"ב, שגם אז לבש שטריימיל.

(ימי מלך ח"ג ע' 1036)