לפני פטירתו ביקש יעקב אבינו לגלות לבניו "את אשר יקרא אתכם באחרית הימים". חז"ל (פסחים נו,א) מסבירים, ש"ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין, ונסתלקה ממנו שכינה". במקומות נוספים בדברי חז"ל נאמר, שאין הקב"ה רוצה בגילוי זמן הקץ.

אחד ההסברים לכך הוא, שלו היה זמן הקץ ידוע מראש - לא הייתה יכולה להיות ציפייה אמיתית לגאולה, וגם לא התעוררות של הכנה לקראת בואו של המשיח, שכן היינו יודעים מראש מתי הוא יבוא. לכן לא נתגלה הקץ, כדי שבכל יום ובכל רגע נצפה לגאולה ונפעל להחשתה.

בבוא העת יתגלה הקץ

אף-על-פי-כן מצאנו רבים מגדולי ישראל שנתנו תאריכים לבוא הגאולה. הרמב"ן (ספר הגאולה, שער רביעי) מביא כמה טעמים לכך שהוא מגלה קץ. תחילה הוא אומר, שהאיסור הוטל רק על הדורות הראשונים, שהיו רחוקים מן הגאולה, ולו היו מגלים אז את הקץ, היה הדבר גורם חלישות ורפיון בעם-ישראל. אולם מאחר "שאנחנו קרובים מהם לקץ... אולי בטלה הגזרה שנגזרה עליו להעלים אותו".

עוד הוא אומר, שגילוי הקץ נאסר כאשר הדבר עלול להכשיל את הרבים, ואילו הקץ שהוא מגלה יש בו לחזק ולהביא "תוספת טובה ונחמה". לבסוף הוא מציין, כי האיסור הוא רק כאשר אומרים קץ בצורה ברורה ומוחלטת, שזה דבר שרק נביאים רשאים לאומרו, אבל הקץ שהוא כותב נאמר באופן של "דברי שמא ואפשר" ולא כדבר ודאי ומוחלט.

האברבנאל (מעייני הישועה, מעיין א, תמר ב) סבור, שחז"ל גינו את מי שמחשב את הקץ על-פי הכוכבים והמזלות, "אבל לא גינו חכמים בדבריהם מי שיחקור ויבין את הקץ מתוך דברי הנביאים ומדברים ברוח-הקודש, כי כה היה משפטם כל הימים לתת אותות ומופתים לדור שבן-דוד בא בו". לעצם העניין הוא טוען, שהשאיפה לדעת את הקץ אין בה דבר שלילי, והיא אף מעידה על תשוקה אמיתית ונכונה לביאת המשיח. עוד הוא אומר, כי הקץ נסתם מהדורות הראשונים, אבל כאשר מתקרבים לזמן הגאולה - "יפתח ה' את אוצרו הטוב, והעם ההולכים בחושך... יראו מה שלא ראו הראשונים".

עוד מוסבר, כי כל קץ שנאמר על-ידי גדולי ישראל האמיתיים אכן היה זמן ראוי לגאולה, אלא שתמיד היה דבר-מה שמנע זאת. בזוהר חדש (תיקונים צה,ב) נאמר, שלכל דור קץ מיוחד משלו, התלוי בזכויות הדור, אלא שאפשר להחמיצו. רבנו הזקן מסביר (מאמרי אדמו"ר מזקן הקצרים, עמ' שנה-ו) שהצדיקים רואים את הדברים כפי שהם בעולמות העליונים, ושם אכן האירו גילויים של הגאולה בזמני הקץ. אבל בדרך לעולם-הזה התחתון יכולים לחול מניעות ועיכובים, וכך קורה שהגאולה אינה יורדת למטה. לעומת זאת, קץ שיבוא "לפיו של נביא - בוודאי יקויים בלי שום שינוי".

כבר הגיע הזמן

חשוב לציין כי כל הדיון מתייחס לגילוי 'קץ', כלומר, תאריך מוגדר לבוא המשיח; אבל עצם הקביעה כי תקופה מסויימת היא זמן הגאולה, שבו יש להתאמץ במיוחד בענייני תורה ומצוות כדי להתכונן לקראת הגאולה - על כך אין שום שאלה. הלוא לשם כך נתנו לנו חז"ל את סימניה של תקופת 'עקבתא דמשיחא', כדי שאכן נדע שזוהי התקופה שלפני הגאולה ונוכל להתכונן לקראתה.

וכך כותב ה'חפץ-חיים' ('שם-עולם', שער ההתחזקות, פרק יב): "אנו רואין בזמננו שנתקיימו כל הסימנים שהובאו בפרק חלק לעניין הגאולה... אם-כן, בוודאי יש להתחזק בביטחון ולצפות לישועה בזמן קרוב. והגם שאין אנו יכולין לצמצם ולידע הזמן בדיוק... אבל מגודל המצוקות אנו יכולין לידע ולהתבונן שלא יימשך הרבה". וכן ('חומת הדת' פרק יג): "נוכל לומר בפשטות כי כבר הגיע זמן אחרית הימים. ואם-כן, עתה בוודאי החיוב עלינו להתעורר לתשובה ואז יקרב הגאולה".