נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	להפיח חיים ביהודים 'יבשים | שבת חול המועד
	חג הפסח קשור לשירה דלעתיד
	הקדוש ברוך הוא אינו מוותר על "העצמות היבשות"
	לחדור את ה'כותל' המפסיק
	ה"מטה אפרים"
	הסוד שמאחורי סיפור העצמות היבשות
	טעמי ההגדה לילדי ישראל
	"התחלה לקיץ בריא ושמח"
	תמימוּת ועדוּת
	עת לדעת
	יומן מבית חיינו
	הלכות ומנהגי חב"ד

הקריאה המפתיעה של הרבי – להפוך את הבית למשכן * ההוראות המדויקות שניתנו לצעירי אגודת חב"ד, שנעשו לשביעות רצונו של הרבי * מה סודהּ של ההגדה של פסח לילדים, שאינספור עותקים ממנה חולקו במהלך 33 השנים מאז הדפסתה? * פרק נוסף בסדרה  

אין מי שאינו מכיר את ההגדה של פסח לילדים הוותיקה שבהוצאת צעירי אגודת חב"ד. אין-ספור עותקים ממנה חולקו ב-33 השנים שחלפו מאז הדפסתה: חוברת צבעונית בנייר כרומו מבריק, לצד חוברת בגודל זהה המכילה ציורים ואיורים לחג הפסח. בעבר אוגדו השתיים לעטיפת ניילון קשיח אחד.

מה סודהּ של ההגדה הזו, בעלת הפורמט הלא שכיח והייחודי מתוך אינספור ההגדות לילדים ולמבוגרים המצויות בחנויות הספרים, ומדוע לא חודשה מאז הדפסתה ועד היום, או הוחלפה בספר מהודר ומונגש, עם עיבוד לשוני ואיורים המשולבים בתוך נוסחהּ?

סודה של ההגדה נושא בתוכו את הזהירות הקפדנית שייחס הרבי לדברים שבדפוס, ואת גודל האחריות המתלווה לכל פרסום הנושא את שם חב"ד.

הספרים משפיעים

בשנים תשמ"ו-תשמ"ז הרבה הרבי לדבר על הצורך להפוך את הבית הפרטי ל"משכן לה'" ול"בית המקדש". הרבי דיבר גם על כך, שחדרם של הילדים צריך להיות "משכן לה' ", על ידי שיהיו בו בדרך קבע סידור, וקופת-צדקה.

לקראת סיום התוועדות פורים תשמ"ז, שלושים יום קודם חג הפסח ביקש הרבי שלקראת חג הפסח יכינו הגדה חדשה ונאה עם ציורים שימשכו את ליבם של הילדים, שתהיה משלהם(התוועדויות תשמ"ז תו"מ ח"ב ע' 637):

"בהמשך לנזכר לעיל על דבר ההשתדלות שכל ילד וילדה ירכשו לעצמם סידור וחומש וקופת צדקה משלהם – הנה בעמדנו 'שלושים יום לפני החג [שמצינו בו הדגשה מיוחדת על תינוקות (ועד שמשנים כמה עניינים כדי שלא יישנו התינוקות)], יש להוסיף ולעורר, שכדאי ביותר להכין עבור התינוקות ה'גדות' חדשות משלהם, וכמובן שהגדות אלו צריכות להיות עם 'ציורים' וכו' ובצורה נאה ("זה א-לי ואנווהו"), כדי להמשיך ליבם כו', שיידעו אל רק הד' קושיות, אלא גם התירוצים על כל השאלות...".

ביחידות כללית שנערכה כעבור יומיים, בט"ז אדר, שב הרבי לעסוק בנושא, ואמר שעצם הימצאות הספרים בחדרם של הילדים יוצרת עליהם רושם חזק, ומנה שלשה ספרים שמוכרחים להימצא בחדרי הילדים – חומש, סידור והגדה של פסח. הרבי גם הוסיף שלהגדה יש שייכות מיוחדת לילדים משום שבליל הסדר נעשים מספר דברים על מנת להתמיה את התינוקות (שם ע' 648):

"מטעם זה הודגש לאחרונה על-דבר הנחיצות שבחדרי הילדים יהיו ספרי קודש – כי עצם מציאות הספרים בחדרם עושה עליהם רושם חזק... ולכן מוכרח 'למלאות' את החדר על-כל-פנים עם שלושה ספרים – חומש, סידור והגדה של פסח.

ולהוסיף – שהגדה של פסח שייכת במיוחד לילדים, שכן, עניין עיקרי בליל הסדר הוא – להתמיה התינוקות כדי שלא יישנו, כלומר, בשביל תינוקות כאלו שמצד עצמם היו ישנים, חייבים לשנות כמה עניינים סדר ליל פסח, כדי שגם הם ישתתפו כו', וישראל הד' קושיות וכו'!...".

הרבי הוסיף לעסוק בעניין ימים אחדים לאחר מכן, בהתוועדות שבת קודש פרשת תישא-פרה (שם ע' 692) וכן בשבת פרשת ויקרא (שם ע' 766).

הנחיות מדויקות

באותה תקופה הפיצו צעירי אגודת חב"ד בארה"ק עלון לילדים במאות אלפי עותקים (כ-200,000), ובו דברי הרבי על הצורך לעשות את חדרם 'מקדש לה'', שלכל ילד יהיה בחדר חומש וקופת-צדקה.

כאשר הרבי קיבל את העלון, העיר שרואים בציור רק דמות של ילד וצריך להוסיף גם ציור של ילדה. בצעירי אגודת חב"ד עמלו מיד על הכנת מהדורה חדשה של העלון, עם התיקון שביקש הרבי, ואז באה ההוראה בדבר הפקת הגדה של פסח לילדים.

כבר למחרת התוועדות פורים בשנת תשמ"ז כתב הרב יוסף יצחק אהרונוב לרבי, שהיות והעלון הנ"ל אזל, ומתעסקים כעת בהדפסה מחודשת, רוצים להוסיף בעלון גם בשורה מיוחדת לילדים שבקרוב תצא לאור הגדה מיוחדת שמתאימה עבורם, ותהיה שלהם.

בעניין ההגדה כתב, שלאחר בדיקת הנעשה בשוק, יצטרכו ככל הנראה בצעירי חב"ד להדפיס 'הגדה' מיוחדת ולא להשתמש במהדורה קיימת.

תשובת הרבי התקבלה מיד. הרבי סימן את הפסקה האחרונה, המתייחסת לצורך בהדפסה ה'הגדה', וכתב בצידה: "בנוסח חב"ד ונוסף לזה קובץ ציורים בפני עצמו השווה לכל נוסח".

במשפט קצר אחד הרבי קבע את אופייה של ההגדה בשלושה פרמטרים: 1) הרבי ה'הגדה' תהיה בנוסח חב"ד (היא תודפס ותופץ לכלל החוגים והעדות מכל רחבי העם) 2) הציורים לא יודפסו כחלק מההגדה, אלא בחוברת נלווית. 3) על הציורים להיות מתאימים לכל סוגי ההגדות.

מיד כשהתקבלה התשובה מהרבי ונלמדה בידי אנשי צאגו"ח, שוב כתבו דיווח לרבי שהחלה מלאכת הפקת 'הגדה' בנוסח חב"ד, ונוסף לה חוברת ציורים מהודרת בנושאי הפסח שתצורף להגדה.

בכדי שהמחיר יהיה שווה לכל נפש, עלתה ההצעה להדפיס את ההגדה בפורמט קטן, ושההגדה תכלול כ-64 עמודים (מלבד קובץ הציורים). על דברים אלו נכתב בדו"ח: "אנו שואלים אם גישה כללית זו נכונה...", ועל כך השיב הרבי: "כעצת ידידים מבינים בזה (מומחים)".

בהמשך שאלו העורכים כמה שאלות. שתיים מהן היו, האם להוסיף סימני פיסוק, סימני שאלה וקריאה וכדומה, וכן האם להגדיל מילים ולחלק לקטעים – כל זה במטרה לאפשר לילדים קריאה נוחה בהגדה.

על שאלות אלו ענה הרבי: "רק אלה שכבר ישנם בסי' תו"א [=בסידור תורה-אור] תהלת ה'".

כלומר, הרבי לא רצה שיוסיפו משהו על הנוסח הקיים בסידורים 'תורה-אור' ו'תהלת ה''.

שאלה נוספת הייתה, האם לנקד את הדינים וההוראות של אדמו"ר הזקן שמופיעות בין קטעי ה'הגדה'. על שאלה זו ענה הרבי: לא. 

עוד שאלה הייתה, האם להכניס בקובץ הציורים שיצורף להגדה גם שירים שמקובלים בנוסחים אחרים (כמו 'חד גדיא' 'אחד מי יודע', 'כי לו נאה', 'אדר הוא'). על שאלה זו השיב הרבי: "ה"ז [=הרי זה] ככתבם נוסח חב"ד". פירוש הדברים, שהרבי שלל את הדפסת השירים הללו אפילו בקובץ הציורים.

על בקשת הברכה להצלחת כל העניין השיב הרבי: "וה' יצליחם בכל המצו"ב [=המצורף בזה]".

"נתקבל ותשואות חן"

בז' בניסן העבירו צעירי-אגודת-חב"ד לרבי את ה'הגדה' החדשה, בצירוף קובץ הציורים הנלווה. אגב, ההגדה לא רק הודפסה מחדש, אלא גם הוקלדה וסודרה באותיות נאות וברורות, ולפי המידע שהתקבל היה הרבי שבע רצון מן התוצאה המוגמרת.

בדו"ח שנשלח יחד עם ההגדה נכתב בין השאר: "ההגדה עם החוברת גם יישלחו כשי לילדים שהשתתפו במבצע שעליו הכרזנו בעלון הסידור, חומש וקופת-צדקה שצריכים להיות לכל הילדים".

על כך בא מענה הרבי: "נתקבל ות"ח, אזכיר על הציון להצלחה רבה וכו'".

בשולי הדברים יש להוסיף, שההנחיות הללו, כמו עשרות תשובות אחרות שהואיל הרבי למסור להנהלת צאגו"ח עומדות לרגלי העוסקים במלאכה לאורך השנים, והן באות לידי ביטוי במכלול הפרסומים שמופקים לחג הפסח מאז ועד היום, כבשעת נתינתן.