מהקמח לתורה
״וספרתם לכם" (ויקרא כג,טו). למה אנחנו סופרים ארבעים ותשעה ימים, מיום הבאת העומר עד יום קבלת התורה? לרמז שהא בהא תליא – אם אין קמח אין תורה, ואם אין תורה אין קמח.
(המהר״ל מפראג)
גבול וסְפָר
הספירה היא מלשון גבול וסְפָר. על האדם לצמצם את הדברים הגשמיים, את ה'לכם', ולהגביל את צרכיו כגבול זה שאינו ניתן למעבר.
(רבי אברהם-יהושע-השל ממז'יבוז')
לטהר בכוח האמונה
״וספרתם לכם ממחרת השבת" (ויקרא כג,טו). 'וספרתם' מלשון ספיר, היינו זיכוך המחשבות וטיהורן כאבן ספיר. 'ממחרת' – כינוי לאמונה, כי אין אדם יודע מה יילד יום מחר, אלא הוא מאמין בבורא שייתן לו מחר חיות וכוח, כשם שהוא מחיה אותו היום. זהו ״וספרתם לכם״ – האדם צריך לזכך ולטהר את כל מה שנוגע 'לכם', היינו לגוף ולתאוותיו הגשמיות, וזאת 'ממחרת' – בכוח האמונה שהוא מאמין בחי העולמים.
(רבי ישראל מרוז׳ין)
סופרים ומאירים
אמרו חז״ל (קידושין ל,א): "לפיכך נקראו ראשונים סופרים, שהיו סופרים כל האותיות שבתורה". 'סופרים' כמו לבנת הספיר. הם האירו את האותיות, והאותיות האירו את הלבבות.
(הצמח צדיק)
אין ספק
למה אין סופרים בחוץ-לארץ שתי ספירות בכל יום משום ספֵקא דיומא, כמו שעושים כל יום טוב יומיים? אלא שספירת ספק אינה נקראת ספירה. גדר הספירה הוא הידיעה והבירור ההחלטי שכך הוא המניין.
(דבר אברהם)
כשהאדם תמים
"תמימות תהיינה". רק כאשר האדם עצמו יהיה תמים בכל דרכיו, אזיי תהיה הספירה תמימה ושלמה.
(חידושי הרי"ם)
שהיום יהיה יום
בספירת העומר אנו אומרים ״היום יום״. והכוונה היא שהיום יהיה יום. שיידעו מה פעלו בכל יום, מה פעלו אתמול ומה צריכים לפעול היום.
(ספר השיחות)
מקבלים את החמישים
"עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום" (ויקרא כג,טז). למעשה סופרים מ״ט ימים בלבד, שהם כנגד שבע המידות הכלולות כל אחת ואחת משבע המידות האחרות, ויחד הן ארבעים ותשע. אלא שהכוונה היא שעל-ידי הספירה תהיה המשכת שער החמישים דבינה, שהוא למעלה מהמוחין. וזהו שכתוב ״תספרו חמישים יום״ – שיאיר גם השער החמישים.
(אדמור הריי״צ מליובאוויטש) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
