נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	פרשת ואתחנן | לפעול את הנחמה
	הגאולה והאחישנה תלויות בתורה ובצדקה
	ירידה גדולה – עלייה גדולה
	משיח צדקנו יודה למחישים את בואו
	"ויהי בארבעים שנה" כולל תפארת זקנים – לוי יצחק
	פרשת ואתחנן
	סודותיה של מצוות צדקה
	הסגת גבול בחינוך
	"כתר שם טוב עולה על גביהן"
	עת לדעת
	תשמ"ב
	הלכות ומנהגי חב"ד

י"א מנחם-אב

תקס"א

כ"ק אדמו"ר הזקן עוזב את פטרבורג לאחר מאסרו השני, לליאדי פלך מאהליב.

לאחר ששוחרר רבנו הזקן ממאסרו בימי חנוכה, לא איפשרו השלטונות לרבנו הזקן לחזור לליאזני. הם רצו שישאר בפטרבורג כדי שיוכלו להשגיח על פעילותו. אולם לאחר השתדלות גדולה של החסידים ובסיועו של הנסיך ליובאמירסקי, איפשרו השלטונות לרבנו הזקן לעזוב את פטרבורג ולהתיישב בליאדי.

(ימי חב"ד ע' 224)

תרכ"ד

יום פטירת הרה"צ הרה"ח ר' הלל הלוי מאליסאוו מפאריטש, מהחסידים הנעלים והמפורסמים ביותר בקרב חסידי חב"ד. נסתלק ביום ש"ק פ' נחמו, ומנוחתו כבוד בעיר חרסון. על קברו הקימו "אוהל" ורבים נוסעים להשתטח על קברו.

רבי הלל נולד בשנת תקנ"ה. לפני מלאות לו י"ג שנה, נשא אשה, וכינו אותו "חול המועד" כיון  שלבש טלית לפני תפילין... בן י"ג כבר היה בקי בש"ס ובפוסקים, לומד בספרי קבלה ומתפלל בכוונת האריז"ל. נהג בפרישות והרבה לעסוק בתעניות וסיגופים. בהיותו בן ט"ו שנה היה כבר בקי בכל כתבי האריז"ל.

בתחילה הי' ממקושרי הרה"צ ר' מרדכי מטשרנוביל, אך כשפתח פעם את ספר התניא, החליט להתקשר לחסידות חב"ד. הוא רצה בכל מאודו לראות את כ"ק אדמו"ר הזקן, אך הדבר לא עלה בידו.

רק לאחר הסתלקות רבנו הזקן נסע לליובאוויטש בשנת תקע"ה והתקשר בכל מאודו לכ"ק אדמו"ר האמצעי ואחר כך לכ"ק אדמו"ר הצמח צדק.

(ימי חב"ד ע' 234)

סיפר הרה"ח ר' יצחק מתמיד הי"ד: חסידים אומרים על הרה"צ ר' הלל מפאריטש שזה שלוש מאות שנה לא היה צדיק במעשה כמוהו.

(רשימת דברים (חיטריק) ח"א ע' רמב)

י"ב מנחם-אב

תק"כ

יום חתונת כ"ק אדמו"ר הזקן (בגיל חמש עשרה) עם הרבנית סטערנא בת הקצין [=הנגיד, הפרנס] הרב יהודה ליב סגל מוויטבסק ואשתו מרת ביילא - יום שישי ערב שבת נחמו, בעיר וויטבסק.

הרבנית סטערנא היתה אשה גדולה, צנועה וחשובה, בעלת חכמה ודעת, ודברי חכמה היו נשמעים מפיה. פעמים רבות מסרה נפשה עבור בעלה רבנו הזקן, ורבנו הזקן היה מכבדה מאד.

(עטרת מלכות ע' 19)

אחרי נישואיו התגורר בעיר ויטבסק מספר שנים, ובכספי דמי הנדוניא שקיבל הקים ישובים עבור יהודים שרצו לעסוק בעבודת האדמה.

(ימי חב"ד ע' 227)

הרבנית סטערנא האריכה ימים עד לימי נישואי נכדה כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, ומנוחתה כבוד בעיר ליובאוויטש באוהל הרבניות.

ת"ש 

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, קנה את בנין 770 איסטערן פארקוויי "בית רבנו שבבבל". (הבנין נבנה בשנת תרצ"ג ובעליו היה רופא שניהל מרפאה פרטית במקום).

אלו שתרמו סכום נכבד עבור הקנייה היו בניו של הרב משה אליעזר קרעמער, שהיה היושב ראש הראשון של "אגודת חסידי חב"ד" בארצות הברית, ובאותם הימים נמנו על התומכים הראשיים של ליובאוויטש.

(בית חיינו – 770 ע' 115)

הבנין עלה שלושים אלף דולר. תשלום הבנייה הסתיים אחרי הסתלקותו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, בראש חודש סיון תש"י.

התשלום הראשון היה חמשת אלפים דולר, והשיפוצים שעשו בבנין עלו אלפיים דולר. בסך הכל נדרשו שבעת אלפים דולר. חמשת אלפים גייסו בין החסידים ועוד אלפיים לקחו בהלוואה.

(שם ע' 123)

הרה"ח ר' שלמה אהרן קזרנובסקי שהיה יו"ר הוועד לקניית הבית, נהג ביום זה כיום טוב ולא היה אומר בו תחנון. כמו כן היה עורך התוועדות ואומר "לחיים".

(שם ע' 116)

באמצע חודש מנחם אב הגיע כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ לבקר ב-770, והורה איך לסדר את אולם בית הכנסת. היו עמו אנשים אחדים והתפללו מנחה ומעריב.  כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ישב עם הנאספים, ואמרו לחיים על משקה, והרבי בירך "שהשי"ת יתן שזו תהיה דירת קבע בנפש – לתורה ולעבודה, ודירת ארעי – שבקרוב נהיה בארץ הקודש עם משיחנו".

(שם ע' 118)

לבנין יש כמה שמות וכינויים:

א. 770 – שם הנפוץ בעגה החב"דית ואף מופיע בשיחותיו של הרבי.

ב. בית אגודת חסידי חב"ד – אוהל יוסף יצחק – מופיע מעל הכניסה הראשית לבנין בהוראת הרבי, לאחר גניבת הספרים.

ג. בית רבנו שבבבל – על פי שיחת הרבי (שיצאה לאור בקונטרס מיוחד בשנת תשנ"ב), בה הרבי מבאר את מעלת בית המדרש המיוחד שבכל דור, על דרך בית הכנסת של האמוראים בבבל.

ד. בית משיח - שווה בגימטריא למספר הבית 770.

ה. בית חיינו – על שם היותו מקור החיות לחסידי חב"ד.

ו. ד' אמות של נשיא דורנו – על שם מקומו הקבוע של נשיא הדור.

י"ד מנחם-אב

תקס"א

כ"ק אדמו"ר הזקן הגיע בלווית חמשת אלפים חסידים והתיישב בעיר ליאדי, ביום ששי ערב שבת פ' נחמו. [ראה אירוע י"א מנחם-אב].

כל ימי שבתו של רבנו הזקן בליאדי, היו ימים של קורת רוח; עבודתו בעסקנות הכלל התפשטה בכל רחבי רוסיה הלבנה ואוקראינה. גם מהמתנגדים הונח לו ויכול היה לעבוד עבודתו בלא שום הגבלה.

מאז בואו של רבנו הזקן לליאדי התווספו לעדת החסידים עשרות אלפי חסידים עד שהיו לעם גדול, ומורא המתנגדים לא עלה על ראשם ועשו מעשיהם באין מפריע.

(ספר התולדות אדמו"ר הזקן ח"ד ע' 1006)

ט"ו מנחם-אב

תקפ"ו

יום חתונת הרבנית חי' שרה, בתו הצעירה של כ"ק אדמו"ר האמצעי, עם הרה"ח ר' אהרן אלכסנדרוב משקלוב (בנו של הרה"ח ר' חיים משה) - הוריה של הרבנית רבקה אשת כ"ק אדמו"ר מהר"ש. בחתונתם אמר כ"ק אדמו"ר האמצעי כמה מאמרי חסידות.

בשנת תקצ"ד הדפיס הרה"ח ר' אהרן את ה"תורה אור" בפעם הראשונה, וכך כותב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ (במכתב שנדפס ב"תורה אור"):

...ובשנת תקצ"ד נתעורר חתן הוד כ"ק אדמו"ר האמצעי ה"ה הרה"ח ר' אהרן ב"ר חיים משה ב"ר אלכסנדר סענדער ב"ר צבי משקלאוו, גיסו ומחותנו של הוד כ"ק אאזמו"ר צמח צדק, להדפיס את המאמרים הנ"ל, ובהסכמת ועזרת כ"ק צמח צדק והדפיסום בשם תורה אור...

(ימי חב"ד ע' 229)

תשד"מ

כ"ק אדמו"ר מעורר שיאספו וירכזו את כל המראי מקומות לכל הפסקי דינים שבספר ה"יד" להרמב"ם, וידפיסום בקונטרס בפני עצמו.

(הקדמת היום יום בשלשלת היחס. תורת מנחם – התוועדויות תשד"מ ח"ד ע' 2362)

ט"ז מנחם-אב

תרפ"ט

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, סיים את ביקורו בארץ הקודש ויצא ברכבת למצרים בדרכו לביקורו בארצות הברית. ביקורו בארץ ישראל נמשך חמש-עשרה יום.

בזמן שהותו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בארצנו הקדושה, היה מורגש בקרב היהודים החרדים לדבר ה' - רוח אצילות והוד קודש, וכשיצא הרבי את ארצנו הקדושה הורגש כי פנה זיוה, פנה הודה ופנה הדרה, אולם הרושם שנחרת עמוק בלב לא ימחה לעולם...

חמש עשרה אוטובוסים ליוו את הרבי כשסיים את הביקור באה"ק.

(ספר התולדות אדמו"ר מוהריי"צ ח"ד ע' 41)