שאלה: במה שונים דיניו של פורים השנה מפורים בשנים אחרות?
תשובה: י"ד באדר (פורים) חל השנה ביום שישי, וט"ו בו (שושן פורים) חל בשבת. בעקבות זאת יש פרטים במצוות היום השונים מבכל שנה.
ב'ערי הפרזות', החוגגות את פורים בי"ד באדר, עיקר ההבדל הוא שאם אפשר, מתחילים את סעודת פורים קודם 'השעה העשירית' (15:00 בערך), מפני כבוד השבת. ואולם בירושלים, החוגגת תמיד בט"ו באדר, מתחלקות מצוות היום לשלושה ימים, ולכן מכנים זאת 'פורים משולש':
א) אור ליום שישי וביום שישי בבוקר קוראים את המגילה. ביום שישי נותנים מתנות לאביונים. אבל אין אומרים בתפילה 'ועל הניסים' ואין קוראים בתורה.
ב) ביום שבת קודש, ט"ו באדר, אומרים 'ועל הניסים' בכל התפילות ובברכת המזון. בשחרית מוציאים שני ספרי תורה. בראשון קוראים לשבעה עולים בפרשת תצווה, ובשני קוראים ל'מפטיר' את קריאת התורה של פורים מפרשת בשלח, 'ויבוא עמלק'. מפטירים (כבשבוע שעבר) בספר שמואל, במלחמת עמלק של שאול המלך. ויש המוסיפים בסעודה מנה או אף עורכים סעודה נוספת לכבוד פורים.
ג) ביום ראשון, ט"ז באדר, אין אומרים תחנון ולא 'ועל הניסים', ועורכים בו סעודת פורים ושולחים מנות. אומרים 'ועל הניסים' רק בסוף ברכת המזון, במקום 'הרחמן' של יום טוב.
מי שלא קיים בירושלים מצוות 'מתנות לאביונים' ביום שישי, יקיימנה ביום ראשון. הרבי מליובאוויטש העיר, שגם מי שנתן ביום שישי ראוי שייתן גם ביום זה, כדי לשתף את העניים בסעודה.
מקורות: מגילה ד,א וירושלמי שם ה"ב,ד. טושו"ע או"ח סי' תרפח ס"ו ונו"כ. שו"ע אדה"ז סי' רמט ס"ו-ז. שלחן מנחם ח"ג עמ' של (ע"פ שו"ע תקכט,ב ומשנ"ב שם ס"ק יז). ילקוט יוסף מועדים (ה) עמ' שז. לוח כולל חב"ד. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
