בדוק ומנוסה
על קברו של רשב״י לומדים הזוהר, כי כמה ניסים יארעו שם. צריכים ללמוד הזוהר באימה וביראה ובדבקות גדולה, ואחר-כך לשמוח הלב בשמחה רוחנית ללא שום אבלות ועצבות, כי לא באלה חפץ רשב״י, והוא בדוק ומנוסה. ואחר-כך נודרים נדרים ונדבות ומתפללים תפילות.
(השל״ה הקדוש)
מצווה לשמוח
ביום ל״ג בעומר אין להתאבל כלל על החורבן, שלא ייענש, אלא מצווה לשמוח שמחת רשב״י. ואם דר בארץ ישראל ילך לשמוח על קברו, ושם ישמח שמחה גדולה.
(בעל משנת חסידים)
עלייה למירון
כשעלה רבי חיים בן-עטר למירון והגיע לתחתית ההר שעולים משם אל המקדש, ירד מהחמור והיה עולה על ידיו ועל רגליו וכל הדרך היה גועה וצועק: "היכן אני השפל נכנס למקום אש להבת שלהבת קודש, וכל פמליא של מעלה וכל נשמות הצדיקים". ובעת ההילולא היה שמח שמחה גדולה.
(כבוד מלכים)
זמן קהילה לכול
ומי ימלל יפאר ויהלל השמחה של מצווה ביום ההילולא ל״ג בעומר, כי רבה היא, זמן קהילה לכול, שבאים אנשים ונשים וטף מערי ארץ ישראל וכפריה, ויש עולי רגל, וכל הדרך מצפת למירון מלאים אחינו בני ישראל, אלו הולכים ואלו חוזרים, ובאים מעכו ודמשק וארם צובא ומאפסי ארץ, ביום ובלילה.
(רבי חיים הלוי הורביץ)
ראו מופתים
אצל אדמו״ר האמצעי היה ל״ג בעומר מן החגים המצוינים. היה יוצא לשדה. לא היה נוטל ידיו לסעודה. אך לקח יי״ש, דבר שהיה אסור עליו מטעמי בריאות. היו רואים אז הרבה מופתים, ובעיקר לגבי ילדים. כל השנה היו מצפים לל״ג בעומר.
(היום יום)
נברשת מפוארת
יהודי סיפר לרבי הרש״ב שיש יהודים שהולכים לקברו של רשב״י במירון, אך אינם מניחים תפילין. השיב לו הרבי: אם הרה״ק מברדיצ'ב היה חי היום, היה עושה מזה נברשת מפוארת.
(ספר השיחות תרצ״ו)
עניין ההשתטחות
כשהייתי בארצנו הקדושה, שמעתי אנשים מדברים: היית אצל הרשב״י ואני הולך אל ר׳ אלעזר. או: הייתי אצל ר׳ חייא ואני הולך אל ר׳ עקיבא. אם אומרים זאת בתמימות, זהו עניין ההשתטחות.
(הרבי הריי"צ מליובאוויטש)
הנשמה נהנית
אדמו״ר האמצעי שאל פעם אחת את משמשו: "ממה אתה נהנה יותר – מלימוד משניות או מלימוד ספר הזוהר?". ענה המשמש: "מלימוד הזוהר, אף שרק בלימוד משניות אני מבין, לפי ערך, מה שאני לומד". אמר לו הרבי: "אכן, הנשמה נהנית יותר מלימוד זה". והוסיף: "הנשמה מבינה מה שהיא לומדת".
(שמועות וסיפורים) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
