כאיכר לפני הקציר
רבי ישראל מרוז'ין לא היה אומר תורה בשבת שלפני חג-השבועות, וכך היה אומר: בשבת זו הריני מרגיש עצמי כאיכר לפני הקציר - התבואה הישנה כבר אזלה, והחדשה עדיין איננה...
שבועה הדדית
"שבועות" הוא מלשון שבועה, שכן ביום מתן תורה כרתו הקב"ה וישראל ברית של שבועה: אנו נשבענו שלא נמירו חלילה באלוקים אחרים, והקב"ה - שלא יחליף אותנו באומה אחרת.
(אור החיים)
התורה עוצרת
חג השבועות נקרא גם 'עצרת', לפי שביום זה ניתנה התורה, העוצרת את בני-ישראל מללכת בדרכי יצר הרע.
(רבי לוי יצחק מברדיצ'ב)
שתי תקופות
ימי העולם מתחלקים לשתי תקופות: הראשונה - מבריאת העולם ועד מתן-התורה; והשנייה - מזמן מתן-התורה, שמאז נקראו ישראל בכינויי חיבה מיוחדים – 'עם סגולה', 'העם הנבחר', 'גוי קדוש'.
(ספר המאמרים תש"י)
השפע תלוי בעבודה
עניינה של התורה הוא המשכת האלוקות מלמעלה למטה, אבל התורה ניתנה לנו דווקא בהר, להורות כי המשכה זו תלויה בעבודתנו, בהתעלות שלנו מלמטה למעלה.
(ספר המאמרים תש"ט)
הכול תלוי באש
"מפני אשר ירד עליו ה' באש" (שמות יט,יח). כל העניינים שהיו במתן-התורה באו על-ידי האש. ללמדנו, כי כל ענייני תורה ומצוות ועבודת ה' בתפילה, צריכים להיות בחמימות וברשפי אש. הכוח לזה ניתן במתן תורה.
(ספר המאמרים תש"א)
תנועת חיים
"וירא העם וינועו" (שמות כ,טו). בשעה שישראל ראו אלוקות בעת מתן-התורה, הדבר פעל עליהם שיהיה "וינועו" – שתהיה אצלם תנועה של חיים.
(היום-יום)
עשן חובק עולם
"והר סיני עשן כולו" (שמות יט,יח). "עשן" ראשי-תיבות: עולם, שנה, נפש, המסמלים את המקום (עולם), זמן (שנה), וחיות (נפש). משמעות ה'עשן' שהיה במתן-התורה הוא, שאז ניתנו הכוח והיכולת לברר ולהעלות את המקום והזמן ולהכניס בהם אור וחיות אלוקיים.
(רבנו הזקן בעל התניא) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
