פרשתנו מספרת על סדרת ניסים שנעשו לאחר שקורח ועדתו פתחו במחלוקת על כהונת אהרון: האדמה פתחה את פיה ובלעה את קורח ואנשיו. באותה שעה יצאה אש מאת ה' ושרפה את מאתיים וחמישים מקריבי הקטורת, שביקשו לערער את כהונתו של אהרון.
לאחר שני הניסים הגדולים הללו חולל הקב"ה נס נוסף: הוא ציווה על כל נשיאי השבטים למסור למשה את המטות שלהם, ולרשום את שמותיהם על כל מטה ומטה. אליהם צורף גם מטהו של אהרון, וכל המטות הונחו באוהל-מועד. והנה למחרת התברר כי "פרח מטה אהרון לבית לוי, ויוצא פרח ויצץ ציץ ויגמול שקדים".
לא דיי בשני ניסים?
נשאלת השאלה, מה היה הצורך בנס השלישי לאחר שכל בני-ישראל ראו את שני הניסים העל-טבעיים שאירעו קודם-לכן? האם לאחר שהאדמה בלעה את קורח וכל עדתו, ואש אלוקית שרפה את מקריבי הקטורת, עדיין היה ספק כלשהו בדבר בחירתו של הקב"ה באהרון הכוהן?
עניין נוסף הדורש ביאור של תהליך צמיחת השקדים במטה אהרון: פרח, ציץ ופרי השקדים. הלוא צמיחת השקדים על מטה כרות, בתוך לילה אחד, היא נס שלמעלה מדרך הטבע לגמרי. לשם-מה היה צורך שתחילה יפרח פרח, לאחר מכן יצוץ הציץ ("חנטת הפרי, כשהפרח נופל", כפירוש רש"י), ורק אחר-כך יצמחו השקדים - למה לא היה דיי בצמיחת השקדים ישירות מהמטה?
מניין לנו שאהרון ראוי?
התשובה לשתי השאלות היא אחת: שני הניסים הראשונים אכן הוכיחו שהקב"ה בחר באהרון לכוהן גדול. פתיחת פי האדמה הוכיחה "כי ה' שלחני לעשות את כל המעשים האלה". כאשר מאתיים וחמישים מקריבי הקטורת עמדו לצד אהרון, ואש יצאה מאת ה' ופגעה בהם ולא בו -זו הייתה הוכחה שאהרון הוא האיש שבו בחר ה' להקרבת הקטורת ולכהונה הגדולה.
אולם שתי ההוכחות הללו עדיין אינן מבטלות לגמרי את תלונות בני-ישראל על כהונתו של אהרון. אכן, הניסים הללו הוכיחו שהקב"ה בחר באהרון, אבל מניין לנו שאכן אהרון ראוי לכהונה יותר מאחרים? אולי הקב"ה ציווה למנות את אהרון לכוהן גדול בעקבות בקשתו ותפילתו של משה, אחיו?
סדר טבעי
לכן ציווה הקב"ה לרכז באוהל-מועד את מטות השבטים, וחולל את נס המטה. כאן הוצג סדר טבעי של צמיחת השקדים - פרח, ציץ ופרי. מכאן הבינו בני-ישראל כי גם בחירתו של אהרון הייתה תוצאה טבעית של היותו ראוי לכך. וכפי שאומר הקב"ה לפני נס המטה: "והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח" - זו הייתה בחירתו של הקב"ה, ולא בקשה של משה וכיוצא בזה.
נס המטות סתם את הגולל על טענות נוספות נגד הכהונה, ולכן ציווה הקב"ה להניח את המטות למשמרת בבית-המקדש, לעדות נצחית שבחירת הקב"ה באהרון ובניו היא קבועה ונצחית ולא יחול בה שינוי.
(לקוטי שיחות כרך כג, עמ' 113) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
