התנועה ד"קינא קנאתי" צריכה להיות בנוגע לעצמו
על פנחס נאמר, שהוא קינא קנאת ה' במעשה זימרי. וגם אחר-כך, בפנחס זה אליהו, נאמר באליהו "קינא קנאתי להוי' אלוקי צבאות". ומצד זה אמר הקב"ה "הנני נותן לו את בריתי שלום" - שיהיה נוכח בכל ברית-מילה של בני-ישראל, ו"אשה כמאן דמהילא דמיא", ויראה שבני-ישראל אינם כל-כך כמו שחושב.
והיינו, שמהענין ד"קינא קנאתי להוי'" נעשה אצלו תנועה של אהבת ישראל, להתבונן במעלותיהם של בני-ישראל, ולכן יבשר גם את הגאולה.
אליהו היה תלמיד של אחיה השילוני, רבו של הבעש"ט, והרי הבעש"ט נהג בתנועה של אהבת-ישראל, וכן לאחרי זה גם רבינו הזקן, שהיה נשמה חדשה, וכן גם הרביים הבאים לאחריו, שעל-ידי אהבת-ישראל שלהם בהנהגת עצמם, וגם תבעו זאת אצל המקושרים שלהם - על-ידי זה נזכה לאליהו מבשר הגאולה.
וזאת צריכים לדעת, שהרבי, כ"ק מו"ח אדמו"ר, תובע מכל אחד את העניין של אהבת-ישראל, לקרב את כל בני-ישראל, אפילו הפשוטים ביותר, כי מלבד זאת שגם הפשוטים יקרים אצל הקב"ה, כמו בן אצל אביו, ישנה המעלה עצמית של פשיטות.
[ויש להוסיף, שמעלת אנשים פשוטים מודגשת בהסיפור דפנחס גופא:
בעת המאורע דזמרי היו נוכח משה רבינו, הזקנים וכו', וכולם שתקו, מלבד פנחס - שהיה איש פשוט, שכן, אף שהיה מזרע אהרן, מכל-מקום, לא היה כהן... ואף שהיה איש פשוט, מכל-מקום, כששמע את דברי זמרי "אם תאמר (שהמדיינית) אסורה, בת יתרו מי התירה לך" - הרי זה נגע לו ("עס האט אים אנגערירט"), וקינא קנאת ה' צבאות!
וזוהי ההוראה בנוגע להתעסקות עם אנשים פשוטים - שאף פעם אי-אפשר לדעת; יכול להיות שתהיה מגפה אצל בני-ישראל, ודוקא איש פשוט הוא זה שיעצור את המגפה, שלא ימותו בני-ישראל במגפה - כבנדון דידן, שהכ"ד אלף שמתו במגפה היו רק ה"ערב רב"].
ובנוגע לתלמידים שנוסעים בשליחות "מרכז לעניני חינוך":
עליהם לדעת, שהתנועה ד"קינא קנאתי" צריכה להיות בנוגע לעצמו, אבל בנוגע להזולת צריך להיות אהבת-ישראל,
ועל-ידי זה נזכה לקיום הייעוד "הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא" כדי לבשר על הגאולה השלימה במהרה בימינו אמן.
(מהתוועדות שבת-קודש פרשת בלק, י"ד בתמוז ה'תשט"ז.
'תורת-מנחם - התוועדויות' ה'תשט"ז, חלק שלישי (יז), עמ' 97-99 - בלתי מוגה) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
