אחד הדמויות המרכזיות בהוויה החסידית הוא ה'משפיע'. גדולי החסידות דאגו למנות בכל מקום 'משפיע', שתפקידו לעורר את הלבבות לעבודת ה' ברוח החסידות. "משפיעים אצל חסידים הם דבר עיקרי בדרכי החסידות", אומר כ"ק אדמו"ר הריי"צ (שיחת חג-הפסח תש"ג אות נ).
ועוד הוא כותב (אגרות-קודש כרך ד, עמ' צה): "כשאנו מסתכלים בהנהגת והדרכת קודש-הקודשים הוד כ"ק רבנו הזקן... רואים אנו, כי לכל לראש הנה ראשית עבודת הקודש בעבודת התעמולה הייתה לבחור באחד החסידים ולמנותו למדריך ומנהיג של עדת החסידים במקום ההוא, ועל פיו היו כל ענייני החסידים בין איש לרעהו".
הכול תלוי ב'נוטע'
"השם 'משפיע' הוא תואר כללי של האיש המלמד את התורות והמאמרים לפני החסידים בעדתו, ומספר להם סיפורים שונים, אבל בפנימיות הדברים התואר 'משפיע' מבטא את ההשפעה הגדולה שיש ל'משפיע' על עדת החסידים" (ספר השיחות תש"ב עמ' 53).
הרבי הריי"צ מוסיף ומבאר (שם) את עבודת ה'משפיעים': "ה'משפיעים' בעדת החסידים היו שונים באישיותם. לפעמים היה ה'משפיע' גם הרב או המורה-הוראה של העדה, או השוחט או המלמד, ולעיתים לא נשא ה'משפיע' אף אחד מהתפקידים הללו ולא היה אלא 'משפיע', שעליו מוטל כל התפקיד של ההדרכה החסידית באותה עדה של חסידים".
אחריות רבה הוטלה על שכמם של ה'משפיעים'. קליטת אור החסידות תלויה הרבה בהכשרה של הנפש, וזו משימתו של ה'משפיע' - להכשיר את הלבבות לקליטת אור החסידות. "יש כמה סיבות להעדר הצמיחה של הנטיעה או לצמיחת פירות מקולקלים, אך לאמיתו של דבר, הרי זה תלוי בנוטע... מן ההכרח שהנוטע (ה'משפיע') יהיה מסור ונתון לנטיעה, ישגיח על כל פרט ופרט, וישקיע את כל הכוחות בכל דבר, שכן טובת הפרי נוגעת לו בנפשו. זהו ה'משפיע' החסידי האמיתי" (חג-הפסח תש"ג שם).
למזוג גם לעצמו
בדור האחרון עורר הרבי מליובאוויטש מחדש את הצורך במינוי 'משפיעים' בכל מקום, וקרא לכל אחד ואחת למנות עליהם 'משפיע'. הרבי הדגיש, שהבסיס לעבודת ההשפעה על הזולת הוא אהבת-ישראל, ולכן הורה להוציא-לאור קונטרס מיוחד, שבו נלקטו מקורות שונים למצווה זו, והעניק קונטרס זה, חתום בחתימת ידו, לכל אחד ואחד מה'משפיעים'.
הרבי התייחס גם לאפשרות שהראויים להיות 'משפיעים' יסרבו לקבל עליהם את המשימה. וכך אמר (שיחות-קודש תשל"ז עמ' 346): "יש להשתדל שלא תהיה שפלות של שקר... ועל-פי הפסק-דין אשר מי שהגיע להוראה ואינו מורה הרי הוא כמי שלא הגיע להוראה ומורה, מובן שהנוהג בשפלות של שקר, הרי מלבד זאת שאינו עובד עבודתו וחסר לו עניין הנחוץ לו, לוקח על עצמו אחריות גדולה ביותר".
עוד הגיב הרבי על הטענה, שה'משפיע' מרגיש שעדיין לא תיקן את עצמו: "סדר הדבר אינו שישב וימתין עד שיהיה הוא-עצמו בתכלית השלמות ורק אז יתעסק עם הזולת - שהרי לזולת אין זמן לחכות.. וכן אל ימתין עד אשר ה'מושפע' יפנה אליו, ודווקא כאשר תזדמן שאלה קשה, שאף אחד לא יידע להשיב עליה, אזי יורה מה לעשות - אלא סדר ההנהגה הוא שהוא-עצמו צריך ללכת אל הזולת ולעורר אותו".
עם זאת, ה'משפיע' צריך לעסוק הרבה גם בתיקון עצמו ולא להתרכז בהשפעה על הזולת בלבד. פעם, בעת התוועדות אצל הרבי הריי"צ, הבחין הרבי כי אחד המסובים עסוק כל הזמן במזיגת 'משקה' לאנשים שמסביבו, עד ששכח בעצמו לומר 'לחיים'. אמר לו הרבי: "משפיע, כשהוא עסוק בהשפעה, שוכח את עצמו, וזה חיסרון" (ספר המאמרים תשי"א עמ' 95). | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
