"אני מבטיח שכל חייל שיכתוב אליי יקבל מענה בחזרה", כתב הרבי להרה"ח ר' לייב זלמנוב, שהרבה לעסוק בקירוב אנשי הצבא ליהדות ולחסידות * ועוד כתב לו הרבי כי "מוכרח גם-כן שיידעו אודות המאור שבתורה זוהי תורת החסידות, מנהגיה והדרכותיה" * רשימה שנייה
מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר
"בברכה לתלמוד-תורה ביראת-שמים ולהשפעה ברוח זה במחנו - ובפרט בהנוגע לקיום מצוות מעשיות - ושיכיר בפנימיות גודל אושרו וזכותו שהוטלה עליו שליחות המקום זו" - כתב הרבי בכתב-יד-קודשו, ליד חתימתו הק', במכתב המאשר קבלת פ"נ ששלח אליו הרב זלמנוב (בשלהי חודש אלול תשי"ב).
גם לעת סיום שירותו ביקש ממנו הרבי שיתמיד בקשרים שקשר בצבא, וישתדל אפילו להישאר עוד כמה ימים בתפקידו "כי האפשרויות שיש לו על-ידי זה להשפיע על החיילים לחזקם בתורה ומצוות ולקרב עוד יותר את ליבם לאביהם שבשמים - הוא יקר מכל יקר. ובטוח הקב"ה לשלם בעד זה כמה פעמים ככה" (מכתב מי"ט מנחם-אב תשי"ד - ראה צילומו ברשימה הקודמת).
והיה מחניהם קדוש
ברוח הדברים כותב הרבי גם לרה"ח ר' אברהם הרשקוביץ (איגרות-קודש, כרך כא, עמ' רעח):
נהניתי ממה-שכותב שנותן שיעור בערב בצבא ודינים, ובוודאי משתדל שהדינים יהיו הלכות הצריכות בחיי היום יומיים, כי הרי זה כל האדם, את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור.
וכן להרה"ח ר' שלמה קופצ'יק ז"ל מכפר-אתא (ב' בשבט תשט"ז - אגרות-קודש, כרך יב, עמ' רסו-ז):
במה שעשו אותו למגיד שיעור לפני חיילים דתיים, מובן שצריך לנצל אפשריות זו במילואה, כדי לקרבם עוד יותר לתורתנו תורת חיים ומצוותיה והיה מחניהם קדוש.
הרבי מוסיף ותובע:
ופשוט גם-כן שאין להסתפק בהחיילים שהם כבר דתיים, אלא לנהל תעמולה, ובמרץ, שיתוספו על השומעים גם אלו שעדיין אינם דתיים במעשה בפועל... ודברים היוצאים מן הלב - הבטיחונו רז"ל שנכנסים אל לב השומעים. וסוף סוף פועלים פעולתם.
'נעשה ונשמע' בצבא
בחודש אייר תשי"ד הגיע הרב זלמנוב לחצרות-קודשנו. הוא זכה להיות ה'זוכה בגורל' בהגרלה הארצית הראשונה שבה השתתפו אנ"ש בארץ-הקודש. כשנכנס ל'יחידות' אמר לו הרבי ביו השאר: "שמעתי שיש לך כישרון לנאום... כישרון זה עליך לנצל להפצת תורה ויהדות בין אנשי הצבא".
הרבי התייחס לשאלה אם "לדבר עם החיילים בשפתם?", והורה: "יש לדבר עמם על קבלת-עול. אפשר להביא להם הוכחה כללית מהעניין של הקדמת נעשה לנשמע. וכהמחשה אפשר להראות דוגמה הלקוחה מחיי היום-יום בצבא. בצבא - המשיך הרבי - יש לחיילים דרגות שונות - קצינים ומפקדים. והנה גם מי שנמצא בתפקיד בכיר יותר, שחיילים רבים סרים למשמעתו, מציית לפקודה עליונה מהמטה-הכללי באותה מידה שחייל פשוט (טוראי) מציית למישהו בדרגה גבוהה (סמל). זו דוגמה לעניין של קבלת-עול - נעשה ואחר-כך נשמע.
שיהיה עניין של קיימא
באותו נושא כתב לו הרבי באיגרות נוספות (כגון בא' דראש-חודש אדר תשי"ד אגרות-קודש, כרך כא, עמ' רמז):
נהניתי ממה שכתב תוכן שיחותיו עם המושפעים שלו שהוא ב"בכן" בהנוגע לקיום מצוות מעשיות אשר זהו כל האדם, וכדי שיהיה בחיות ועניין של קיימא מוכרח גם-כן שיידעו אודות המאור שבתורה זוהי תורת החסידות מנהגיה והדרכותיה...
הרבי צירף העתק ממכתבו לאיגוד נוער בארה"ב ("כזה שאין לו אלא ידיעה מצומצמת ביותר בתורה ומצוות") בתקווה שישתמש בה ותועיל לו בשיחותיו עם חבורתו.
על-אף שהרב זלמנוב פעל כבר קודם לכן עם אנשי הצבא, הרי באותה 'יחידות' קיבל מהרבי מבט חדש על החשיבות הגדולה שהרבי ייחס לקירוב לבם של אנשי הצבא.
בתקופה חנוכה תשי"ז שיגר הרבי דמי חנוכה לאותם מאנשי הצבא שעסקו בתורת החסידות. אך מתוך רצון להימנע מפגיעה אפשרית באותם אנשי הצבא שלא עסקו בלימוד החסידות, דאג הרבי לשלוח אל הרב זלמנוב ואל הרב שלום-לייב לרמן מכתב שהבהיר את העניין והציע דרכי הסברה...
"תמסור להם בשמי"
לקראת י"ט בכסלו תשט"ו (אגרות-קודש, כרך כא, עמ' רעט) כותב הרבי להרה"ח ר' אברהם פאריז שהיה אז ממונה על ספרי קה"ת באה"ק:
ועל של עתה באתי... לתת להרה"ח וכו' לייב שי' זלמנוב התניא'ס שיבקש אצלו, על מנת לתתם בתור מתנה לאיזה מאנשי הצבא.
"תמסור להם - לאנשי הצבא - בשמי, שאני מבטיח שכל חייל שיכתוב אליי יקבל מענה בחזרה" - אמר הרבי ב'יחידות' להרב זלמנוב. ואכן, בשובו ארצה מסר את הדברים כלשונם לחיילים. חיילים רבים פנו במשך השנים לרבי וכולם זכו לתשובה.
"שלא יהיו מגרעות"
אפילו לגבי עצם נסיעתו של הרב זלמנוב לניו-יורק הורה הרבי כי טרם נסיעתו עליו לדאוג שלא יחסר דבר בעבודתו בצבא, במהלך תקופת שהותו בארה"ב. וכך כתב לו הרבי בא' דראש-חודש אדר ראשון תשי"ד (תשורה, ב' אלול תשס"ה, עמ' 34):
וכיוון שכפי מכתבו הנה הרב הצבאי מודאג מחוסר ממלא מקומו במקום שירותו, אשר בוודאי זהו נוגע לענייני יראת-שמים דאנשי הצבא, הנה צריך לסדר את העניין ולהבטיח שלא יהיה מגרעות בהנ"ל, וככל דבר שבקדושה - אם אפשר להיות תוספת הרי מה טוב.
"צודק הרב הראשי"
לימים, כשביקש הרב זלמנוב לפרוש, כתב לו הרבי בערך כך: "צודק הרב הראשי [=הצבאי] בדעתו שעליו להמשיך".
באותו זמן נהפך הרב זלמנוב למעין "נציג אישי" של הרבי בצה"ל. לאחר שהרב הראשי לצה"ל באותם ימים, הרב שלמה גורן, התקבל אצל הרבי ל'יחידות', נתבקשו כמה חסידים לבקרו בשובו ארצה. ביניהם היה גם הרב זלמנוב, אשר התבקש להבהיר לרב גורן דברים שנאמרו לו ב'יחידות', במידה שאלה לא הובנו כל צורכם.
בהמשך סייע הרב גורן לארגון הרצאות וימי-העיון שיזם הרב זלמנוב, בהנחיית הרבי.
השתתפות ב'מחניים'
והנה התייחסות נוספת למכתב העת שהוציאה-לאור הרבנות הצבאית הראשית - 'מחניים':
קשה מכאן לומר הדרכים בזה, ובוודאי יוכל למוצאם בהתעניינות המתאימה - ואולי אחד הדרכים הוא גם-כן השתתפות בהמכתב-עת היוצא-לאור על-ידם. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
