כאשר ילדה לאה את בנה-בכורה, קראה לו ראובן, והסבירה את הסיבה לבחירתה בשם הזה: "כי ראה ה' בעוניי, כי עתה יאהבני אישי". בדרך-כלל זה נימוק הגיוני, כי כאשר נולד בן, הדבר גורם בטבעיות רגש של קירוב גדול יותר בין הבעל לאשתו; אולם במקרה של לאה אין הדבר מובן כל-כך מאליו.
מעצם התבטאותה "עתה יאהבני אישי" משתמע שעד אז הייתה שנואה. כך נאמר במפורש קודם-לכן: "וירא ה' כי שנואה לאה". במצב כזה סביר להניח שגם לידת הבן לא תשנה את רגש השנאה מן הקצה אל הקצה, עד ש"יאהבני אישי". אולי עכשיו תהיה שנואה פחות, אך מה הביטחון שיתהפך ליבו לאהבה אותה, ובמיוחד שגם רחל, אשתו העיקרית של יעקב, עתידה ללדת לו בן?
ראו מה בין בני
יתרה מזו: מניין לה, ללאה, שבנה זה, הבכור, ילך בדרך הישרה והטובה? הלוא עלול לקרות שלא יתנהג כרצונו של יעקב, ודווקא בהיותו הבכור יש חשש של ממש שכך יהיה: בנו הראשון של יצחק (עשיו), ובנו הראשון של אברהם (ישמעאל) לא הלכו בדרך הטובה. אם, חלילה, יצעד הנולד בדרכם, לא יגרום ליעקב לחוש רגש של קירוב לאימו, אלא הוא עלול לעורר בו תחושות הפוכות. על סמך מה קבעה אפוא לאה בוודאות "כי עתה יאהבני אישי"?
על תמיהה זו רש"י עונה בפירושו: "רבותינו פירשו, אמרה: ראו מה בין בני לבן חמי (עשיו) – שמכר את הבכורה ליעקב, וזה לא מכרה ליוסף". כלומר, השם ראובן משמעותו גם "ראו בין" – ראו את ההבדל בינו לבין בנו הגדול של יצחק, עשיו.
לא ערער
לאה רמזה כאן, על סמך רוח-נבואתה, כי בנה ראובן לא ינהג כעשיו, שמכר את בכורתו, אלא יחוש את ערכה וגודל מעלתה. דבר זה אמור לעורר הערכה מצידו של יעקב, שהבכורה הייתה יקרה וחביבה מאוד בעיניו.
חז"ל מוסיפים ומציינים את מעלתו של ראובן, שאותה צפתה לאה אימו ברוח-הקודש שבה: "ולא ערער עליו (על יוסף), ולא עוד שלא ערער עליו, אלא שביקש להוציאו מן הבור". מעלה זו גדולה אף מן הראשונה: ראובן ידע להעריך את יוקרתה של בכורתו, אולם כאשר לקח ממנו יעקב את הבכורה ונתנה ליוסף, "לא ערער" ראובן, ואף "ביקש להוציאו מן הבור".
ביטוי של קו העבודה
כל זאת רמזה לאה בשמו של בנה-בכורה, ראובן. מזה נבע ביטחונה כי בוודאות "יאהבני אישי", שכן המעלות המיוחדות הללו של בנה חייבות לעורר את אהבתו של יעקב אבינו.
תכונות אלה של ראובן, הנרמזות בשמו, מאפיינות את כל השבטים. שמותיהם מבטאים את קו עבודתם המיוחד. שמות אלה ניתנו דווקא על-ידי האימהות, שכן זה עניינה של האם – כשם שבה מתפתחים כל פרטי איבריו של הוולד, כך היא שמגלה את פרטי תכונותיו ועבודתו.
(לקוטי שיחות כרך י, עמ' 95) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
