מאת: הרב יוסף שמחה גינזבורג
שאלה: כיצד ינהג מי שנכנס לבית-הכנסת בשעה שהציבור עומד בתפילת העמידה (שמונה-עשרה)?
תשובה: חז"ל אסרו לעבור בתוך ארבע אמות (כשני מטר) לפני המתפלל את תפילת העמידה, כדי שלא לבטל את כוונתו. לפי הזוהר, הטעם הוא לפי שהמתפלל לפני המלך קונה לו ארבע אמות לתפילתו. לכן הזוהר אוסר לעבור גם בארבע אמות שמצדדיו. לפי הרמ"ק, הזוהר אוסר לעבור לפניו בכל מרחק שהוא, ואחרים חולקים.
העומד להתפלל חייב להשתדל למצוא לו מקום שלא יצטרכו לעבור לפניו, ולפחות שלא יאריך בתפילה במקום כזה, כדי שלא להכשיל את הציבור.
כשאדם נכנס לבית-הכנסת בשעה שהציבור עומד בתפילת העמידה, ורוצה להגיע למקומו הקבוע, או למצוא סידור וכדומה – ייזהר שלא יעבור לפני המתפללים. כתב ה'אליה רבא' שהמדקדקים נוהגים, שכשבאים לבית-הכנסת ורואים שהקהל עומד בתפילה, הם ממתינים בפרוזדור עד שהקהל גומר להתפלל בלחש.
בעיה דומה קיימת בתוך בית-הכנסת. מי שסיים את תפילת העמידה, חייב להמתין ולא לפסוע את שלוש הפסיעות שאחריה, עד שהעומד אחריו ישלים את תפילתו ויפסע בעצמו.
ה'אשל אברהם' (מבוטשאטש) מלמד זכות על העוברים, אם המתפלל מכסה את ראשו בטלית או שעוצם את עיניו (ולכן לא נהוג כלל להחמיר במעבר מ"צדדין שלפניו"), ובפרט אם עושה זאת כוהן, כדי לעלות לדוכן, ואף כל אדם כדי לשמוע קדיש או לענות אמן, וכל-שכן אם יוצא לשירותים. וכמו-כן אם ייתכן שהמתפלל נמצא כבר ב'אלוקיי נצור'. ואכן, בבתי-כנסת צפופים נאלצים לסמוך על כך פעמים רבות.
מקורות: ברכות כז, סע"א. זוהר ח"א קלב,א. שו"ע או"ח סי' קב ס"ד-ה ונו"כ. שו"ע אדמו"ר הזקן שם ס"ד-ה וסי' סט סו"ס ד. שו"ע-הזוהר, כף החיים, א"א מבוטשאטש, אורחות חיים (מספינקא) ולקט הקמח החדש סי' קב. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
