עבודה המאחדת את כל ישראל
חודש אלול הוא ה"ירח ימים" שבו צריך להיות החשבון על כל השנה כולה, כדאיתא בכתבי האריז"ל שזהו עניין ד"ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים", שזוהי ההכנה המתאימה לראש-השנה...
ונמצא, שהעבודה דחודש אלול מאחדת את כל ישראל, מהקטן שבקטנים עד לגדול שבגדולים, שכן, אף שכל אחד ואחד עושה את חשבונו הפרטי, כיצד עברה אצלו השנה החולפת, מכל-מקום, הנקודה הפנימית - עצם החשבון, ותכליתו ומטרתו, ההכנה לראש-השנה - היא אצל כל ישראל בשווה.
ויש להוסיף ולבאר את אחדותם של ישראל בעבודה דחודש אלול - בפרטיות יותר:
איתא באחרונים שגם תלמידי-חכמים שבמשך כל השנה עיקר עסקם בלימוד התורה, הרי בחודש אלול ממעטים מהזמן דלימוד התורה כדי להוסיף בתפילה ותחנונים. כלומר, עיקר העבודה דחודש אלול, חודש הרחמים, היא - לא כל-כך לימוד התורה, אלא בעיקר תפילה ותחנונים.
ועל-פי זה מובן שבעבודה דחודש אלול מודגש עניין האחדות - מכיוון שעניין ההתחלקות הוא בלימוד התורה יותר מאשר בעבודת התפילה:
בלימוד התורה - ישנם חילוקי דרגות לפי-ערך החילוקים בהבנה והשגה דכל אחד ואחד מישראל. [...] מה-שאין-כן בתפילה - לא מצינו שיש חלק פרטי לכל אחד ואחד מישראל, שהרי, נוסח התפילה הוא בשווה אצל כל ישראל.
ואדרבה - באותה מידה שבלימוד התורה מודגש הצורך לגלות את חלקו הפרטי בתורה, הרי, בעבודת התפילה ההדגשה היא על ביטול מציאותו הפרטית.
עניין נוסף בעבודת חודש אלול המדגיש את אחדותם של ישראל - עניין הצדקה:
בחודש אלול נוהגין להרבות בצדקה. ומרומז גם בראשי תיבות ד"אלול" - שהרי אחד הראשי-תיבות ד"אלול" הוא "איש לרעהו ומתנות לאביונים".
[...] ויש לומר, שעניין האחדות בחודש אלול מודגש גם בכך שבראשי-תיבות ד"אלול" מרומזים כל ענייני העבודה:
נוסף על האמור לעיל ש"אלול" ראשי-תיבות "איש לרעהו ומתנות לאביונים", עניין הצדקה - הרי ידוע שבראשי תיבות ד"אלול" מרומזים גם שאר הקווין, תורה ותפילה, ונוסף לזה, גם עבודת התשובה, וגם עניין הגאולה (כמדובר כמה פעמים).
וכל חמשה עניינים הנ"ל - תורה, תפילה וצדקה, תשובה וגאולה - מתאחדים בתיבה אחת, "אלול".
(מהתוועדות שבת-קודש פרשת שופטים, א' דראש-חודש אלול ה'תשמ"ז
- 'תורת-מנחם - התוועדויות' תשמ"ז כרך ד עמ' 297-299 - בלתי מוגה) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
