העולם היהודי נחלק בעבר בהתייחסותו ליהודים שאינם שומרי תורה ומצוות. היו שסברו כי יש להתבדל מהם ולא לבוא עמם במגע, והיו שקראו לקרבם בדרכי נועם ובדרכי שלום, ולנסות להחזירם לדרך התורה. אדמו"רי חב"ד הלכו בדרך השנייה, קירבו כל יהודי והשתדלו למצוא את הניצוץ האלוקי שבקרבו.
כאשר כ"ק אדמו"ר הריי"צ יצא מרוסיה ושהה בווינה, חיפש דרכים לפגוש גם יהודים שנתרחקו מאוד מחיי תורה ומצוות. הדבר עורר את תמיהתם של יהודים מחוגים אחרים, ופעם אחת שאלו את הרבי, מדוע הוא מקרב יהודים כאלה שעליהם נפסק בשולחן-ערוך כי יש לנהוג בהם בדרך של 'מורידין ולא מעלין'. השיב הרבי: "בשולחן-ערוך יש ארבעה חלקים – אורח-חיים, יורה-דעה, אבן-העזר וחושן-משפט. החלק האחרון הוא 'חושן-משפט'. בחלק זה עצמו יש יותר מארבע-מאות ועשרים סימנים. ההלכות העוסקות ב'מורידין ולא מעלין' מופיעות בסוף 'חושן משפט', בסימנים האחרונים. למה להתחיל בהלכות האלה? קודם-לכן יש להקפיד לקיים את כל ההלכות שמופיעות בארבעת חלקי השולחן-ערוך, וכשסיימו הכול ולא יישאר לנו אלא לברר את ההלכות האחרונות, יהיה מקום לדון בהן"... (סופר על-ידי הרבי מליובאוויטש, לקוטי-שיחות כרך ב, עמ' 620).
להושיט יד
בהזדמנות אחרת ביאר זאת הרבי (תורת מנחם כרך ה, עמ' 47): "צריכים להשתדל בהצלת כל אחד ואחד מישראל! וכדברי הגמרא 'ייתמו חטאים (דייקא) ולא חוטאים' חס-ושלום, וממילא, כל זמן שהם (החוטאים) נמצאים בעולם - אפילו אם הם מאלה שנאמר עליהם "מורידין ולא מעלין" חס-ושלום - יכולים וצריכים להציל אותם, וכאשר מצילים אותם, אין לך 'להוציא יקר מזולל' גדול מזה!
"ועל-דרך הפתגם שסיפר כ"ק מורי-וחמי אדמו"ר בשם אביו, שכאשר דיבר על מאמר הגמרא 'כל מי שאין בו דעה אסור לרחם עליו', פנה אליו (אל בנו) ואמר: תאר לעצמך עד כמה גדולה הרחמנות על מי שהתורה אומרת שאסור לרחם עליו! ועל-דרך-זה בנדון-דידן - אפילו בנוגע לאלה ש'מורידין ולא מעלין' רח"ל, מנצלים מעמד ומצב זה גופא לעורר רחמים עליהם ממקום עליון ביותר, ולהציל גם אותם, ומכיוון שהם נמצאים בעומק תחת, אזיי מושכים ומעלים אותם מיד לעומק רום!".
באחת מאיגרותיו (אגרות-קודש כרך ה, עמ' קטו) כותב הרבי: "הנה מעולם הייתה שיטת ליובאוויטש שלא לרחק את בני-ישראל אפילו מסוג הנ"ל, ואדרבה לקרבם לאבינו שבשמים על-ידי דברי נחת ועניינים של קירוב. כמובן שצריכה להיות בזה זהירות, וכפתגם... 'אין לרדת למטה אל הזולת, אלא להעלותו למעלה', אבל מובן שגם בזה הרי צריך להושיט - להזקוק לעזרה - יד, ולפעמים גם-כן יד ארוכה, אבל כמעט שתמיד בזהירות הנ"ל מצליחים בעבודה זו ומוציאים יקר מזולל. ואנו אין לנו אלא הנהגה זו, ומובטחים אנו שתהיה בהצלחה".
נחת-רוח לבורא
פעמים אין-ספור מעורר הרבי לקרב כל יהודי, ומציין את גודל זכותו של מי שמצליח 'להוציא יקר מזולל'. כך, למשל, הוא כותב ליהודי שמסר שיעור תורה לחיילים (אגרות-קודש כרך יג, עמ' רכ): "ההשגחה העליונה נתנה לו האפשרות להדליק כמה נרות, וכמו שנאמר 'נר ה' נשמת אדם', ולהאיר לא רק חלקו אלא גם חלקם בעולם, באור תורה ומאור שבה, זוהי פנימיות התורה. והלוואי שינצל את האפשרות הזאת ביותר וביותר, וגודל הסיפוק נפשי שעל-ידי זה בעתיד, גודל השכר, והעיקר - גודל נחת-רוח הנגרם לבורא העולם ויוצרו - אין די באר. ועל-פי דרשת רז"ל על הכתוב 'להוציא יקר מזולל', מובן שהחיילים אשר לעת-עתה אינם דתיים בכלל כל האמור, ואדרבה". |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
