מדורים נוספים
	התקשרות 606 - כל המדורים ברצף
	עבודתו של יהודי – לעורר ולגלות את המקדש שבלבו
	הרגע האחרון של הגלות נעשה הרגע הראשון של הגאולה
	'מבצע פורים' לאלפים ורבבות מבני-ישראל
	פרשת תרומה
	"כאילו הם עוסקין בבניין הבית"
	הלכות ומנהגי חב"ד

בשנת תשכ"א הניח הרבי את התשתית ל'מבצע פורים', שעם השנים התרחב לממדים רחבים ביותר * הרבי מורה למנהלי מוסדות החינוך של חב"ד, דוחק בעסקנים וממריץ אנשי חינוך נוספים לזכות את התלמידים במצוות משלוח-מנות ומתנות לאביונים * סיפורם של שלושה 'תמימים' שיצאו מבוהלים ודחופים בדבר המלך

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

נפתח בחוזר ששיגרה הנהלת צעירי-אגודת-חב"ד בארץ-הקודש, בחודש אדר ב' תשכ"ב – "קריאה אל אנ"ש יחיו":

"בשיחתו הקדושה של כ"ק אדמו"ר שליט"א בשבת פרשת שקלים השתא, דובר בארוכה אודות משלוח-מנות ומתנות-לאביונים, ופורסמה ברבים. בין היתר ציין כ"ק אד"ש שיש להשתדל לזכות אלפים ורבבות מבני ישראל שיקיימו מצוות אלו, ושכל בני מצווה יתנו כל אחד משלוח-מנות ומתנות-לאביונים, וגם אלה שהגיעו לכלל חינוך.

"בהתאם להוראה זו, אנו פונים בזה לכל אנ"ש יחיו, שישתדלו לעורר ולהשפיע על קרוביהם ומכיריהם שגם הם יקיימו מצווה זו בהידור וכפי המבואר בהלכה. וכן הילדים שהגיעו לכלל חינוך, יקיימו בנפרד מצווה זו, נוסף על הוריהם".

כלפי מעלה וכלפי מטה

לראשונה עורר הרבי על 'מבצע פורים', לא בהתוועדות ברבים, אלא בקריאה ששוגרה מטעם המזכירות (שנה אחת קודם לכן, בשנת תשכ"א) "אל כבוד הרבנים, ראשי ישיבות, מחנכים, מורים והורים ה' עליהם יחיו".

אל העסקן החשוב ("בעל מידות, עסקן רב פעלים, איש המעלה, בנש"ק") הרב יצחק-מאיר הכהן לוין (גיסו של האדמו"ר בעל ה'בית ישראל' מגור), שיגר הרבי שני מברקים בנושא. בראשון נאמר (אגרות-קודש, כרך כ, עמ' קעו):

#פורים שמח, הצעתי למוסדותי שבחינוך, שישתדלו שהנערים ונערות המחוייבים במצות וטוב אשר גם קטנים מהם יקיימו בעצמם משלוח מנות לאביונים. בכבוד.

הרב לוין אישר את קבלת המברק והרבי שיגר אליו מברק נוסף שבו נאמר (כנראה כהבהרה):

#תודה ומענה למברקו, בהוספה לקיום המצוות ונוסף לערך החינוכי הגדול, הכוונה-הפגנה כלפי מטה והדגשה כביכול כלפי מעלה, דאחדות עמנו המופרד, ושהאחדות בת קיימא רק בקיום דתנו השונות מכל עם. וגם-להמשיך הנוער, ובאמצעותם אבותם, שיילכו בדרכי מרדכי היהודי הכופר בהעבודות-זרות, בכבוד ובברכה.

מצווה תגרור מצווה

בסוף אותו חודש (כ"ה באדר תשכ"א – שם, עמ' קפז) משגר לו הרבי איגרת ובה הוא שמח לבשרו על תוצאות ההשתדלות בפרסום ענייני פורים:

#בוודאי יהנה לדעת שהכרוז בנוגע משלוח-מנות ומתנות-לאביונים מצא הד נכון... אשר כנראה כמה וכמה אלפים מהנוער קיימו מצוות אלו בפעם הראשונה בחייהם (הודות להתעוררות האמורה) ונפלא הדבר עד כמה לבן של ישראל ער הוא, אשר בהודעה בעלמא מקיימים דבר טוב, ומזה תוספת עידוד לכל אלו שהשפעה להם על הרבים שאינם חס-ושלום כקול קורא במדבר גו', ואף שלפעמים... אין התוצאות נראות על אתר.

הרבי ממשיך ומציין כי אמנם את מצוות הפורים קל לקיים, יותר ממצוות אחרות, אבל הכלל ש"מצווה גוררת מצווה" נכון גם במקרה הזה. הרבי ביקשו לדווח לו בנושא, "שלא ימנע כת"ר הטוב להודיעני בהמשך להנ"ל".

"ערך חינוכי חשוב"

במכתב אחר לאברך חשוב ("האברך שלמה שי' רובעל") בארגנטינה (שם עמ' קפה) כתב הרבי:

#ובינתיים נשלח לו מהמזכירות, בקשת זירוז ועד לקיום – מצווה משלוח-מנות ומתנות-לאביונים, ובפרט בתוככי הנוער, אשר נוסף על גודל המצווה מצד עצמה... יש ביחוד בזה ערך חינוכי הכי חשוב, ואצפה לבשורות טובות מהנעשה בזה.

"לפלא שאין דו"ח"

בד' בניסן תשכ"א ('מענה מלך' (גליצנשטיין) ב, עמ' 200) כותב הרבי לאחד מעסקני אנ"ש בכפר-חב"ד:

#לפלא שאין דו"ח בהנוגע לפעולות משלוח-מנות ומתנות-לאביונים על-ידי הנוער וכו', ובטח ימלאו בהזדמנות הבאה, ביחד עם דו"ח ממבצע מצה שמורה...

מספר שנים אחר-כך, בראש-חודש אדר שני תשכ"ה ('דוד עבדי' עמ' 422), כותב הרבי להגה"ח הרב דוד חנזין ז"ל, שהיה מנהל 'רשת אהלי יוסף-יצחק ליובאוויטש':

#בוודאי יעוררו בכל בתי-ספר הרשת על-דבר משלוח מנות ומתנות-לאביונים וכו' – ככל הדרוש.

והרצים יצאו דחופים...

אחת השיחות המרתקות ביותר בנושא השתתפות ב'מבצע פורים' נאמרה בשנת תשכ"ה. שלושה מתלמידי הישיבה נסעו אז לחגוג פורים עם חיילים יהודים במחנה צבאי נידח בארה"ב והם לא הספיקו להגיע להתוועדות של פורים. בשבת הסמוכה, שבת פרשת צו (ט"ז באדר ב') התייחס הרבי לנסיעה זו, ובין השאר דיבר על הקשיים שהיו מנת חלקם של הנוסעים.

השיחה נאמרה בקשר לפסוק במגילת אסתר (ח,יד) "והרצים וגו' יצאו מבוהלים ודחופים בדבר המלך". הרבי ציין כי היו מי שלא רצו לנסוע, בטענה שעדיף להישאר במקום שבו יש אווירת יום-טוב – לשגר משלוח-מנות ולאכול את המנות שקיבלו (שאם לא כן, תתעורר שאלה אם השולח יצא ידי חובת המצווה!...). על כך אמר הרבי כי יש להכיר טובה לאותם בחורים שעל-אף שלא נקראו לפניי ולפנים ולא הורו להם בצורה מפורטת לנסוע, לא חישבו חשבונות, אלא מכיוון שידעו שזהו "דבר המלך" – שכ"ק מו"ח אדמו"ר רוצה בכך – ואם הוא משלח, אין מקום לעריכת חשבונות, יצאו "מבוהלים" ו"דחופים" בדבר המלך, והם שגרמו לכך ש"העיר שושן צהלה ושמחה".

הרבי הוסיף וציינם לשבח, לעומת אלה שלא רצו לנסוע כי רצו להיות בסמיכות למרדכי ואסתר, אך לאמיתו של דבר ספק גדול אם יודעים הם היכן מרדכי ואסתר נמצאים... ועוד הוסיף ואמר: אותם שנסעו הם "סלתה ושמנה", ואילו מי שלא נסעו הם ה"שיריים"...

בסיום השיחה ביקש הרבי מאותם שלושה בחורים שיאמרו 'לחיים' גם עבור אלו שלא נסעו ושישירו את הניגון "עסין עסט זיך"...

השתתפות הרבי ב'מבצע פורים' תשכ"ז

בו' באייר תשכ"ז כתב המזכיר הרה"ח הרב חודוקוב להרה"ח הרב אברהם פריז (הובא ב'אחד היה אברהם' עמ' 288):

"נא להודיענו אם נתן כבר להר"י שי' לייבוב [=ז"ל, אז יו"ר צעירי-אגודת-חב"ד באה"ק] השתתפותינו למבצע פורים דשנה זו, ובאם לאו בבקשה לתת לו עכשיו את הסכום  כדאשתקד (1,500 ל"י).

"בתודה למפרע ובברכת כט"ס".