רואים מיד "איש יהודי"
"איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי" (אסתר ב,ה). כשמרדכי היה בשושן הבירה, ידעו מיד שאיש יהודי הוא. עוד קודם שידעו ששמו מרדכי, ראו מרחוק שהולך "איש יהודי".
(הרבי מליובאוויטש)
כוח האחדות
"ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים" (אסתר ג,ח). מעלתו של עם-ישראל שהכול מאוחדים. אמר המן לאחשוורוש: צריך לפזרם ולהפרידם בין העמים, ואז לא יהיה להם קיום.
(רבי בונם מפשיסחה)
הוא גדול ושמו גדול
"כי גדול מרדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל המדינות" (אסתר ט,ד). יש מי ששמו הולך לפניו, אבל בעצם אין הוא אדם גדול; יש מי שהוא אדם גדול, אבל אין שמו הולך לפניו. מרדכי היה אדם גדול, וגם "שמעו הולך בכל המדינות".
(נחל אשכול)
ניסיון ושכרו
"ובביזה לא שלחו את ידם" (אסתר ט,י). זה היה ניסיון גדול לעניים ולחסרי-היכולת שלא לשלוח את ידם בביזה. בשכר זה זכו לדורות, שבכל פורים ייהנו ממתנות לאביונים, ללא כל בדיקה, בבחינת – "כל הפושט יד נותנים לו".
(רבי אברהם מרדכי מגור)
מחזיר פיקדון
"ומשלוח מנות איש לרעהו" (אסתר ט,כד). יכול אדם לחשוב שנתינתו לאביון היא משלו. מקדים אפוא הכתוב ואומר שהיהודי השני הוא "רעהו", ולכן הנותן אינו נותן משלו, אלא מחזיר פיקדון שהקב"ה הפקיד בידו כדי להעבירו לנזקקים.
(לקוטי שיחות)
תיקון הקטרוג
מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים נועדו לתקן את הקטרוג שהיה על עם-ישראל. המן טען ש"ישנו עם אחד, מפוזר ומפורד", שעם-ישראל שרוי בפירוד לבבות, על כך באה מצווה זו, המחזקת את האחדות.
(שיחות קודש)
מיגון לשמחה
"והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה" (אסתר ט,כב). השמחה בחודש אדר היא על שהימים נהפכו "מיגון לשמחה". לכן השמחה של פורים היא בבחינת "עד דלא ידע", כי השמחה שבאה מהפך השמחה היא גדולה ביותר, בבחינת "יתרון האור מן החושך".
(הרבי מליובאוויטש)
מדינות וטבעים
"מהודו ועד כוש" (אסתר א,ב). "הודו" מלשון הוד והדר, יופי ואור, ו"כוש" מלשון שחרות, היפוכו של האור. אחשוורוש מלך על מדינות בעלות אופי שונה ומנוגד בתכלית, והיה יכול להתאים את עצמו לכל מדינה, עד שבעשותו משתה עשהו "כרצון איש ואיש".
(התוועדויות תשד"מ) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
