למעלה מהשבת
"וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (ויקרא יב,ג). המילה היא ביום השמיני, כי היא נעלית מהשבת, שהיא ביום השביעי. זו הסיבה שעורכים את ברית המילה רק לאחר שעברה שבת אחת, כי המילה נעלית וגבוהה מהשבת.
(ספר המאמרים תשי"א)
בזכות קדושת השבת
גדולה שבת שאין התינוק נימול עד שתעבור עליו שבת, שנאמר "ובן שמונת ימים ימול לכם" (מכילתא). יש לומר שזהו משום שעל-ידי השבת הוולד מתקדש ונעשֶה ראוי לבוא לקדושת ישראל על-ידי הברית.
(ילקוט יהודה)
מצווה שמבדילה
הפרשה הקודמת – פרשת שמיני – מסתיימת במילים "להבדיל בין הטמא ובין הטהור". לכן פרשה זו מתחילה "וביום השמיני ימול בשר ערלתו", כי מצוות מילה היא המבדילה בין טמא לטהור ובין ישראל לעמים.
(עיטורי תורה)
מי יכול למול
על הפסוק (בראשית יז,יג) "המול ימול" מקובל מחסידי חב"ד הראשונים לומר: מי שהוא 'נימול', שאין בו בליטות גאווה והרגשת מעלות עצמו – הוא 'יימול'. זו מהותו הפנימית של מוהל חסידי.
(אגרות-קודש)
ערלת הגוף, הלשון והלב
לאחר מתן תורה סדר העבודה הוא שבתחילה צריכה להיות העברת "ערלת הגוף" – עניין המעשה; לאחר מכן צריכה להיות העברת "ערלת הלשון" – עניין הדיבור; ואחר-כך יש להעביר את "ערלת הלב" – עניין המחשבה.
(הרבי הריי"צ מליובאוויטש)
לא נפרדים
בעת הברית נוהגים לומר: "כשם שנכנס לברית כן ייכנס לתורה לחופה ולמעשים טובים". מדוע אומרים זאת רק בברית מילה? משום שמהברית אי-אפשר להיפרד לעולם, ולכן מברכים את הילד כי גם משאר המצוות לא ייפרד לעולם.
(אמרי בנימין)
כוונה אחת
במסיבת חסידים אמר חסיד אחד: כמו שלברית נכנס התינוק ללא גאווה וללא כוונות ופניות זרות, כך ייכנס לתורה לחופה ולמעשים טובים. נענה חסיד שני ואמר: כשם שנכנסים לברית כדי לחדול מלהיות ערל ולהיות יהודי, כך נכנסים לתורה לחופה ולמעשים טובים לשם מטרה זו.
(עיטורי תורה)
ברית גלויה
"והיתה בריתי בבשרכם לברית-עולם" (בראשית יז,יג). הברית עם הקב"ה טבועה וחתומה בגוף הגשמי, עד "לברית-עולם" – שהיא נראית וניכרת גם לאומות-העולם.
(לקוטי שיחות) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
