שמחה ופנימיות
אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש היה נוהג לברך לפני חג השבועות – "שנזכה לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות". "שמחה" – משום ששמירת התורה קשורה לפעמים בניסיונות, והשמחה מעניקה כוח להתגבר על הקשיים. "פנימיות" – יש לקיים את התורה לא רק במחשבה, דיבור ומעשה, אלא "בפנימיות", בעצם הנפש.
(לקוטי שיחות)
אור לגשמיות
"הכול מודים בעצרת דבעינן נמי לכם" (פסחים סח,ב). על-ידי האור הגדול שמאיר ביום הקדוש הזה, אפשר לעבוד את הבורא גם ב'לכם', בצרכים הגשמיים, במאכל ובמשתה.
(ישמח ישראל)
כאיש פשוט
במדרש נאמר שכאשר אמר משה רבנו לבני-ישראל שהקב"ה ייתן להם את התורה, היו שרויים בשמחה רבה, ואילו הוא עצמו היה מלא פחד; משה חשש שמא לא תהיה לו קבלת העול לקבלת התורה, כפי שהיא קיימת אצל איש פשוט.
(ספר השיחות תש"ב)
ירידה מן ההר
כמה ימים לאחר חג השבועות נכנסו חסידים לשאול שאלה את הרבי הריי"צ מליובאוויטש. הרבי אמר שאינו יכול להשיב על השאלה, מכיוון ש"עדיין לא ירדתי מן ההר".
שלושה דברים
במתן תורה ניתנו שלושה דברים: גליא שבתורה, סתרי תורה והכוח לעבודת ה'. גליא שבתורה יש לכל אחד ואחד; סתרי תורה גם-כן ידעו הרבה; וכוח לעבודה נותנים למי שרוצה בכך.
(ספר השיחות תש"ה)
מ'נעשה' ל'נשמע'
"נעשה ונשמע" – על-ידי עשיית מצוות ומעשים טובים זוכים להשגות רמות, למעלה מכוח השגה אנושית. כך על-ידי 'נעשה' מגיעים ל'נשמע'.
(רבי בונם מפשיסחה)
מלכות וממשלה
חג השבועות נקרא בתלמוד 'עצרת', כי 'עצרת' הוא לשון מלוכה וממשלה, כמו יורש-עצר. בקבלת התורה קיבלנו עלינו עול מלכות שמים, ולכן זה חג הקשור למלוכה וממשלה.
(שפת אמת)
אש גנוזה
'עצרת' הוא מלשון גנוז ומאוכסן, כדברי הנביא (ירמיה כ,ט): "והיה בליבי כאש בוערת עצור בעצמותיי" – אש התורה, שניתנה בעצרת, עצורה בעצמותיו של כל יהודי.
(רבי ברוך ממז'יבוז') | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
