הייתכן שהקב"ה יישאר זמן רב במצב של "צרה"?!

...ויש לקשר זה עם מה שכתוב בהפטרה דשבת זו - "בכל צרתם לו צר", "לו" (בוא"ו) קרי, היינו, שצרתם של ישראל נוגעת להקב"ה, עד כדי כך, ש"לו צר" כביכול!

ומכאן באים לעידוד בקשר ובשייכות לעניין הגאולה:

מכיוון ש"בכל צרתם לו צר", היינו שהקב"ה מצטער בצרת גלותם של ישראל, הרי מובן וגם פשוט שלא ייתכן שהקב"ה יישאר במצב של צרה ח"ו (כפי שמבין אפילו אינו-יהודי), אלא בוודאי יגאל את ישראל תיכף ומיד.

ואם רואים שהגלות מתארכת עוד רגע אחד - הרי זה רק מפני שצריכים להוסיף ולברר עוד ניצוץ, אשר מצד גודל מעלתו בשורשו ומקורו כו', נפל מטה-מטה ביותר, כידוע שכל הגבוה ביותר נופל למטה ביותר, ובמילא יש להוסיף עוד יותר במעשינו ועבודתינו, כדי להשלים את הבירור דכל הניצוצות.

וכאשר יהודי מוסיף "מצווה אחת", אמירת הברכה "שהכול נהיה בדברו" על מעט מים, פחות משיעור שחייבים עליו ברכה אחרונה - הרי גם פעולה זו היא בכלל "מצווה אחת" שעל-ידה "הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות, וגרם לו ולהם תשועה והצלה" - גאולה האמיתית והשלימה על-ידי משיח צדקנו, בעגלא דידן ממש.

(משיחת שבת-קודש פרשת נצבים-וילך, כ"ג באלול ה'תשמ"ו;
 'תורת-מנחם - התוועדויות' ה'תשמ"ו, כרך ד עמ' 454)

כן תהיה לנו - גילוי מלכות ה' בעולם - עוד לפני ראש-השנה

על-פי המנהג לומר פרקי-אבות בכל שבתות הקיץ, כמנהג חב"ד - מסיימים פרקי-אבות בשבת זו, שבת שלפני ראש-השנה, באמירת שני פרקים - פרק חמישי ופרק שישי.

ויש לקשר תוכן הפרקים שאומרים בשבת זו עם [...] כ"ה באלול:

התחלת פרק חמישי: "בעשרה מאמרות נברא העולם" - בריאת העולם שהייתה בכ"ה באלול. וסיום פרק שישי: "כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו שנאמר כו', ואומר ה' ימלוך לעולם ועד" - תכלית כוונת הבריאה שיהיה גילוי אלוקות בעולם, כמודגש בהבריאה בכ"ה באלול, יום ראשון לבריאת העולם (שבו נבראו "כל תולדות שמים וארץ", "כל מה שברא הקב"ה בעולמו"), שנקרא "יום אחד", "שהיה הקב"ה יחיד בעולמו"...

וכן תהיה לנו תיכף ומיד ממש - שבשבת שלפני ראש-השנה יהיה כבר הגילוי ד"ה' ימלוך לעולם ועד", ועל-אחת-כמה-וכמה בראש-השנה עצמו, ועד להגילוי דכל ענייני ראש-השנה ב"זמן שמחתנו", "שמחתנו לשון רבים, שמחברים ב' השמחות יחד, השמחה שמלמעלה למטה, ישמח ה' במעשיו, עם השמחה שמלמטה למעלה, ישמח ישראל בעושיו".

(משיחת שבת-קודש פרשת ניצבים-וילך תש"נ;
 'תורת-מנחם - התוועדויות' תש"נ כרך ד עמ' 305-306 - בלתי מוגה)