ישבו בדד
"איכה ישבה בדד העיר רבתי עם" (איכה א,א). בעת החורבן היו בישראל שנאה, מחלוקת ופירוד הלבבות. זהו שנאמר "איכה ישבה בדד העיר רבתי עם" – זו "עיר רבתי-עם" ובכל-זאת כל אחד ואחד ישב "בדד" לעצמו.
(רבי יהושע מקוטנה)
אמונה גם בגלות
"בדד" ראשי תיבות 'בכל דרכיך דעהו'. גם בדרכי הגלות צריך כל איש מישראל לדעת כי הנהגתו יתברך קיימת בכל תוקפה, ועליו לדבוק גם במצב זה בה' ובתורתו.
(שפת אמת)
נימוקי השנאה
"גלתה יהודה מעוני ומרוב עבודה" (איכה א,ג). שני טיעונים משמשים את שונאינו כדי להציק לנו, פעם "מעוני" – בטענה שעם-ישראל הוא עני ואביון, שאינו עובד ואינו מייצר כלום; ופעמים הטענה היא "מרוב עבודה" – שאנו תופסים את מקומות העבודה במדינה...
(דבש וחלב)
המתאבל – ישמח
כל העושה מלאכה בתשעה באב ואינו מתאבל על ירושלים, איננו רואה בשמחתה, שנאמר שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה, שישו איתה משוש כל המתאבלים עליה. מכאן אמרו: כל המתאבל על ירושלים – זוכה ורואה בשמחתה, ושאינו מתאבל על ירושלים – אינו רואה בשמחתה.
(תענית ל,ב)
כיום-הכיפורים
רבן שמעון בן-גמליאל אומר: כל האוכל ושותה בתשעה באב, כאילו אוכל ושותה ביום-הכיפורים. רבי עקיבא אומר: כל העושה מלאכה בתשעה באב, אינו רואה סימן ברכה לעולם.
(תענית שם)
מגילה זמנית
מגילת איכה היא אחת מחמש המגילות וקוראים בה בתשעה באב. את המגילה הזאת – בשונה משאר המגילות – אין נוהגים לכתוב על קלף, משום שאנו מצפים ומייחלים שמגילת איכה תהיה זמנית בלבד, ויום תשעה באב ייהפך ליום של ששון ושמחה.
(לבוש)
יוקר האור
השבת שלפני תשעה באב היא שבת גדולה מאוד, כי כשמכניסים אור במקום החושך, הריהו חביב ביותר. על-כן כשבא אור השבת בימי הקדרות והעצב על החורבן, הריהו חשוב ויקר ביותר.
(רבי אברהם מסדיגורה)
עינוי אלמנה
"יתומים היינו ואין אב, אימותינו כאלמנות" (איכה ה,ג). כשהגיע רבי לוי מברדיצ'ב לפסוק זה התייפח ואמר: ריבונו-של-עולם, כתבת בתורתך 'כל אלמנה ויתום לא תענון' – אם-כן מדוע אתה מענה אותנו עינויים קשים?! הלוא אתה חייב לקיים את דברי תורתנו הקדושה. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
