הרבי מורה לרעיית השליח 'לזרוק' מחשבות זרות על מחלות ומבטיח לה שעל-ידי מחשבה טובה – יהיה טוב! * סיפורו של זוג שלוחים, הרב וייטמן ורעייתו, משכונת מורומבי בס' פאולו ברזיל * מתוך 'תשורה' (בהוצאת 'חזק') שחולקה על-ידי משפחות וייטמאן ורסקין השבוע, בי"א באלול
מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר
בכ' בשבט תשל"ט הכניסו בני הזוג הרב יוסף-דוד וייטמן ורעייתו מכתב לרבי ובו פירטו כמה הצעות שקיבלו בקשר לנסיעה לשליחות: אתונה ביוון (תחת הרב גרליק), בריסל (תחת הרב חייקין), ס' פאולו (תחת הרב שבתי אלפרין). בני הזוג וייטמן ביקשו את עצתו הקדושה של הרבי. בתשובה מתח הרבי קו תחת הצעת השליחות בס' פאולו והוסיף:
באם זוגתו תחי' מסכימה להתעניין, אזכעה"צ [=אזכיר על הציון].
זמן מה אחר-כך, באדר תשל"ט, כתב להם הרבי: "הסכמתו וברכתו ואזכעה"צ". (מהנוסח נראה כי הנ"ל בקשו את "הסכמתו וברכתו" של הרבי והרבי סימן את המילים הללו בתוספת "ואזכעה"צ").
[עשר שנים מאוחר יותר, בב' באלול תשמ"ט, קיבלו את הסכמת הרבי וברכתו לפתיחת בית-חב"ד בשכונת מורומבי שבדרום העיר ס' פאולו].
"כהוראת רבני העיר"
בחודש אלול תש"מ השיב הרבי על השאלה בדבר רכישת שטח גדול מחוץ לעיר (עם בית מרכזי לבית-כנסת וכו'). הרעיון היה שיהודים יבנו בשטח הזה את בתיהם ובמשך הזמן יהפוך המקום ל"כפר חסידי". תשובת הרבי הייתה:
באם שאלתו שיקנו (חב"ד) כל המקום ואח"כ יתעסקו במכירת חלקו – לא (אין זה ענינם). באם רק החלק בשבילם, תלוי בהתנאים, ויחליטו באסיפת כולם. אזכעה"צ להנ"ל לכוח"ט [=אזכיר על הציון להנזכר לעיל לכתיבה וחתימה טובה].
על השאלה, אם לקיים בקביעות תכנית של חב"ד בטלוויזייה, השיב הרבי בחודש סיוון תשמ"א:
כהוראת רבני העיר, אזכעה"צ.
לרוב השלוחים בעיות דומות...
בשנת תשמ"ז כתב הרב וייטמן לרבי על תחושה קלה של ייאוש שהוא חש, עקב עומס בעבודה, מחסור בכוח אדם וחוסר זמן למשפחה וללימוד עצמי. הוא ביקש את עצת הרבי להיחלץ מהמצב. על כך השיב לו הרבי:
לרוב השלוחים שי' בעיות ע"ד [-על דרך] הנ"ל (ולפלא שחושבן ליוצא מן הכלל, ואדרבא) יתייעץ עמהם מה ואיך עשו בפועל והצליחו, ויצליח אזכעה"צ.
"אין עניין בית-חב"ד להשיג גבול"
על שאלה אחרת – אם להיכנס לעניין הכשרים (על-ידי משגיחים)השיב הרבי בחודש סיוון תשמ"ח:
'למה לו זה?! ובפרט שאינו ברובם ככולם דחב"ד!.
[יצויין כי כבר כמה שנים קודם לכן (במרחשוון תש"מ) ענה הרבי לאחר מאנ"ש בברזיל:
כמובן אין עניין בית חב"ד להשיג גבול ופרנסת רבני העיר ע"י נתינת הכשרים וכיו"ב.
"כפשוט 'תזרקם' החוצה"!
בתקופת חג השבועות תשמ"ג התעוררה בעיה רפואית, כאשר אשת השליח היתה הרה. במענה על השאלה אם לעשות בדיקות רפואיות מסוימות, כדעת כמה רופאים מומחים, ענה הרבי:
(מחשבות) זרות – כפשוט "תזרקם" החוצה (ע"י טראכט גוט וועט זיין גוט" כמארז"ל) עניתי שאשרי חלקם וכו' והשם יצליחם עוד יותר ותבש"ט.
קבוצות צעירים ליו"ד שבט
במשך עשר שנים (משנת תש"מ) נהג הרב וייטמן להביא ל-770 קבוצות, לרוב של צעירים, כדי לשהות במחיצת הרבי בחודש שבט. הרבי קירבם מאוד, בזמני ההתוועדויות ובתשובות פרטיות.
בשנים הראשונות עוד נכנסו ל'יחידות' פרטית. בשנת תשמ"ב (אור לי"ז בשבט) זכתה כל הקבוצה להיכנס ל'גן-עדן העליון' ל'יחידות' כללית. לאחר מכן אף הואיל הרבי להגיה את ההנחה שרשם הרב וייטמן.
הבא את אנשי המדע לכאן!
כל עניין ארגון הקבוצות של צעירים קיבל תנופה וחיזוק מאת הרבי ב'יחידות' מעניינת. זה היה בבוא הקבוצה הראשונה, בשנת תש"מ. לחדרו הק' של הרבי נכנס עורך-הדין מאנ"ש שעסק עם הרב וייטמן בתרגום מכתבי הרבי המופיעים בספר 'אמונה ומדע'. הלה מסר לרבי את עלי ההגהה. הרבי אמר לו: "אינני מדבר פורטוגזית אך אשתדל (אלמד) להבין".
הלה אמר לרבי כי תקוותו היא להגיש לרבי את הספר לכבוד י"א בניסן. על כך אמר לו הרבי: "עדיף שתביא לכאן אנשי מדע וסטודנטים, שיקראו את הספר, שיבואו להתוועדויות, שייווכחו שאין התורה תלויה במדע אלא גבוהה ממנו".
אכן "פעולה נמשכת"
לאורך כל השנים ראו אצל הרבי כמה ייקר את פעולת הבאת האנשים להשתתף בהתוועדויות. לאחר שהייתם ב-770 היו הצעירים נוסעים לכמה שבועות של לימוד בישיבה במוריסטון ואילו הצעירות נקלטו ב'מכון חנה'.
רבים מאלה נשארו שומרי תורה ומצוות ואף זכו להקים משפחות חסידיות. ראו בכך את התממשות ברכת הרבי בתשובותיו לקבוצות האורחות: "ויה"ר שתהא פעולה נמשכת אזכעה"צ".
"המצטרך לכל אחד ואחד"
על צרור מכתבים מחברי הקבוצה בחודש שבט תשד"מ, ענה הרבי:
אזכיר בל"נ עה"צ [=בלי נדר על הציון] להמצטרך לכאו"א [=לכל אחד ואחת] שי' הנהגה יומית עפ"י רצון השם (כבשו"ע), שהוא מקור כל הברכות. להשואלים ע"ד [-על דבר] 1) בריאות – כעצת רופא ידיד. 2) פרנסה – כעצת ידידים מבינים שעל אתר'.
בחודש שבט תשמ"ב היתה תשובתו הק' של הרבי על מכתבי חברי הקבוצה:
אזכירם עה"צ, בל"נ, לתוכן מכתבם. בהשייכים להמוסדות – כעצת ההנהלה. בהשאר – כעצת ידידים מבינים שעל אתר. באלו שיש הוספה – תבוא במכתב (או בטלפון) כשיגיע התור.
"והרי זה עניין דצומח"
לאחר התוועדות של ט"ו בשבט תשמ"ח הוציא הרבי – באמצעות המזכירות – חבילת שטרות של דולר על-מנת לחלקם לכל אחד ואחד מהקבוצה, בצירוף המענה:
'כל זה נת' ות"ח ואזכעה"צ שתכה"י יבש"ט [=נתקבל ותשואות חן ואזכיר על הציון שתמיד כל הימים יבשרו טוב] ובהוספה והרי זה עניין דצומח (ור"ה לאילנות) פרי עושה פרי כו' כמדובר בהתוועדות, שליחות לכאו"א שי' לצדקה (החילוף במדינתם).
'יחידות' במעמד כמה וכמה...
באחת הקבוצות לי' בשבט השתתף יהודי ישיש, מצאצאי הרה"ק רבי לוי-יצחק מברדיצ'ב. הלה התרגש במיוחד בהתוועדות, בראותו את הרבי, ולקה בהתקף לב. עד מהרה הוחש לבית-הרפואה ומאוחר יותר, כשביקש לצאת כדי להתקבל ל'יחידות', כמו יתר האורחים, מנעו זאת הרופאים ממנו. צערו היה רב מאוד. הרבי שלח לו סידור עם חתימת יד-קודשו והורה לו לעסוק ב'מבצעים' בין המאושפזים וכך עשה. לאחר תום אשפוזו הוסיפה העובדה שלא זכה ל'יחידות' – להציק לו. על כך כתב לו הרבי:
הרי השתתף בהתוועדות, והתוועדות הרי זו יחידות אלא שבמעמד כמה וכמה מישראל, וק"ל. בטח קיבל הסידור. מצו"ב לצדקה, אזכיר עה"צ.
"מקור לקטטות תמידיות"
בקבוצה הראשונה השתתף בחור שקט שהיה רחוק מיהדות. כשנכנס ל'יחידות' אמר לרבי כי יש לו ידידה נוכריה (ל"ע) וכי בדעתו לשאתה לאישה. להלן תשובת הרבי (כפי שנרשמה מהקלטה ותורגמה מאנגלית):
"ענייני בריאות וגשמיות אי-אפשר לשנות, שניהם ירושה מדורות לשניכם. זה גם מוסכם על-פי המדע, בפועל, ודתנו היא גורם שמשפיע בחיים. על-פי הסטטיסטיקה [נישואין כאלו] הם מקור לקטטות תמידיות וגם סכנה לשניכם. אם אחד מרגיש שהשני רוצה לאבד את עצמו לדעת, מקובל בכל העולם לעשות הכול כדי למנוע זאת. ואפילו יגיד קיבלתי על-עצמי, הרי זה דבר נורמלי שכל אלו שמסורים לו יעשו הכול כדי למנוע זאת. וכאן אין זה אסון רק לשעה [כבהתאבדות] אלא אסון לשנים רבות. יהי-רצון שה' יתברך יברך אותך ואותה שכל אחד ימצא את הזיווג הטוב, ואז שניכם תהיו מאושרים. שלא תהיה לך שייכות איתה, לא עכשיו ולא אחר-כך, וללכת מחיל אל חיל.
הרבי העניק לו דולר והוסיף שזה "כדי לעזור לשבור הענין".
"באם יש שם יהודים"
בחודש אלול תשמ"א הודיע הרב וייטמן על הדפסת ספר התניא (בפורמט הכי קטן בעולם) בעיר ריסיפי, שבה התגוררה קהילה יהודית בשנים עברו, וגם בפאראגווי, וגם על הדפסת תהילים קטן באותו גודל, השיב הרבי:
הסכמה להדפיס התניא ברעסיפי ופאראגווי (באם יש יהודים שגרים שם) באם בטוח שיוכלו לקרות בו, אז להדפיס התניא וכן התהילים.
תניא בפרו ובאקוודור
בתשמ"ג קיבל רשות להדפיס את התניא בפרו ובאקוודור, וכן עשה. ספרי התניא נשלחו אל הרבי. הם הגיעו בין ט"ו לכ' במנחם-אב תשמ"ג והרבי הביאם עמו להתוועדות שבת-קודש פרשת עקב (וכ' במנחם-אב) ודיבר על-כך ברבים. כמו כן זכה הרב וייטמן להתייחסות מיוחדת במכתב:
צילום מהגהות הרבי על יחידות לקבוצה מברזיל
'משקה' באמצע ההתוועדות
בתשד"מ ביקש רשות להדפיס מהדורות תניא בסורינם ובכמה עיירות קטנות בבוליביה. הוא ציין כי לפי ידיעותיו יש שם רק יהודי או שניים. ואכן, זמן רב התעכב מענה הרבי. לאחר שיחת הרבי ל'צבאות השם' באור לז' של חנוכה תשד"מ, אמר הרבי למזכיר הרב יהודה-לייב שיחי' גרונר: "עתה יש לי כבר תשובה (לווייטמן)".
הרב וויטמן הדפיס אפוא ספרי תניא בגינאה הצרפתית וכן ההולנדית (סורינם) כנ"ל.
בהגיע אחד מתלמידיו לשבת-קודש פרשת פקודי (שקלים), ל-770, קרא לו הרבי באמצע ההתוועדות ונתן לו בקבוק משקה בגין הדפסת ספרי התניא. לאחר מכן אמר הרבי שיחה בעניין.
"כנדרש ונכון מאוד"
בשנת תשד"מ זכה הרב וייטמאן לתרגם את חלק ב של התניא לפורטוגזית (עם שילה שאמע). על כך כתב לו הרבי:
נת' ות"ח ות"ח אזכעה"צ לכל הנ"ל ויבש"ט.
ועל ההודעה כי מומחים עברו על הספר, ענה הרבי:
כנדרש ונכון מאוד.
"דבר בעתו"
מוסיף ומספר הרב וייטמן על ענייני דפוס נוספים שבהם היה מעורב, ואף זכה להתייחסויות מהרבי. על תרגום והדפסת מאמר ד"ה "באתי לגני" תש"י, זכה למענה הבא (אלול תש"מ):
יברר באיזו מדינות מדברים בפורטוגזית ולשלוח דוגמאות לשם, נת' ות"ח ודבר בעתו – בסמיכות לר"ח אלול (ר"ת אני לדודי ודודי לי) החודש דאיחולי כו"ח טובה, אזכעה"צ.
"ויהא בהצלחה רבה"
על הדפסת עלון נגד המיסיון (תשרי תש"מ):
נת' ות"ח ודבר בעתו עשי"ת קירוב המאור אל הניצוץ, אזכעה"צ.
על תרגום קונטרסי לימוד ותורת החסידות (שבט תשמ"ו):
כמובן ע"י מומחים, ומטעם קה"ת.
על הדפסת ספר על חיי הרמב"ם (אלול תשמ"ה):
(בעיקר) לקהילת היהודים.
ועל 'תפילת הרופא' המיוחסת לרמב"ם (אלול תשמ"ה):
ידפיס בהוספה שיש דעות שונות.
על תרגום והדפסת הספרים "כה עשו חכמינו" לנוער (אדר תש"מ): ויהא (בהצלחה רבה), אזכעה"צ. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
