לאחר המבול שילח נח את היונה מן התיבה, וכששבה אליו "והנה עלה זית טרף בפיה" – ידע נח ש"קלו המים מעל הארץ". כאן מתבקשת מיד שאלה פשוטה: הלוא המבול שטף ומחה את כל היקום, עד שבוודאי לא נותר שום עשב או אילן, ואיך פתאום הספיק לצמוח עץ זית שכבר אפשר לתלוש ממנו עלה?
במדרשי חז"ל מובאות כמה תשובות על מקורו של עלה הזית. דעה אחת, שהיונה הביאה אותו מארץ-ישראל, שבה לא ירד המבול. הסבר שני שנפתחו לה שערי גן-העדן והיא הביאה את העלה משם.
הסברים קשים
אולם קשה לקבל תשובות על-פי פשוטו-של-מקרא, ואכן, רש"י אינו מביאן בפירושו לתורה. שכן מטרת שיגור היונה הייתה לברר אם אפשר לצאת מן התיבה, ואם היונה הביאה את העלה ממקום שבו לא היה מבול (גן-העדן או ארץ-ישראל, לפי הדעה שלא ירד בה המבול), הלוא אין הדבר מלמד מאומה על מצב המים במקום שבו נמצאת התיבה (על הרי אררט).
גם ההסברים עצמם אינם מתיישבים עם פשוטו של מקרא. הכניסה לגן-העדן נחסמה לאחר חטא עץ-הדעת, ואיך ייתכן שהיונה נכנסה לשם והביא משם עלה? גם הדעה שבארץ-ישראל לא ירד מבול אינה מתיישבת על-פי פשוטו של מקרא, שכן אם העולם כולו מוצף מים, נדרש נס על-טבעי גדול במיוחד שהמים לא יציפו גם את ארץ-ישראל.
עצים שרדו
עצם העובדה שרש"י, הדואג להבהיר כל דבר הדורש הסבר לפי פשטות הכתובים, אינו נדרש כלל לשאלה זו, מוכיחה כי התשובה פשוטה ביותר, ואינה כרוכה בהסברים שהיונה הביאה את העלה ממקומות אחרים.
עץ הזית ידוע כאילן חזק ביותר, ואפילו 'בן חמש למקרא' רואה את חוסנו של העץ. אפשר לקבל בפשטות, שגם אחרי המבול, אף שהיה חזק ביותר ומחה את כל היקום, בכל-זאת נשארו פה ושם כמה אילנות ששרדו לאחר המבול. עם זה, ברור שהעלים לא היו יכולים לשרוד אחרי חודשים רצופים של הצפת מי המבול.
טהרה נוספת
לכן כאשר היונה הביאה אל נח עלה של זית, ידע ש"קלו המים מעל הארץ", שכן זה היה עלה חדש, שצמח אחרי המבול, ומכאן שהעץ כבר אינו מכוסה מים, אלא המים ירדו, האדמה יבשה, וכבר מתחילים ללבלב חיים חדשים בעולם שלאחר המבול.
מוסבר בכמה מקומות שהמבול לא נועד להענשת העולם בלבד, אלא הייתה לו מטרה עילאית לטהר את העולם, בדוגמת מי המקווה המטהרים את הטובל בהם. כך המבול טיהר את העולם מטומאתו הקודמת ואף העלהו לדרגת טהרה גדולה עוד יותר. על-פי זה מובנת המעלה הגדולה על-פי הדעה שהמבול ירד גם בארץ-ישראל – כי על-ידי כך הוענקה גם לארץ-ישראל תוספת קדושה וטהרה למעלה מדרגתה הקודמת.
(לקוטי שיחות כרך י, עמ' 30) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
