בפרשתנו יש כמה וכמה הוראות על הצורך להתנהג במידת החסד עם הזולת. ההתגלות של הקב"ה לאברהם ביום השלישי למילתו מלמדת את חשיבותה של מצוות ביקור חולים. העובדה שאברהם עזב את הקב"ה כדי להכניס אורחים מעניקה לנו את ההוראה – "גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה".
אולם יש להפיק הוראה ולימוד גם מעצם ההתגלות של הקב"ה לאברהם אבינו – "וירא אליו ה'... והוא יושב פתח האוהל כחום היום". החיבור בין שני הדברים מלמד, שההתגלות של הקב"ה לאברהם קשורה בהתאמצותו לקיים את מצוות הכנסת אורחים, עד שישב בפתח האוהל בחום היום וחיכה לאורחים.
סימנים שיוצרים מהות
חז"ל אמרו: "מעשי אבות סימן לבנים". יש שני סוגי סימנים: סוג אחד, שהסימן אינו אלא דבר חיצוני שמאפשר לברר את הדבר (למשל, סימן שמאפשר למאבד אבֵדה לזהותה). סוג שני, שהסימן הוא חלק מהותי בדבר והוא הקובע את מהותו (למשל, סימני טהרה בבעלי-חיים, שהסימן עצמו קובע את כשרותו של בעל-החיים).
מעשי אבות הם "סימן לבנים" מהסוג השני. כלומר, מעשיהם של האבות קובעים ויוצרים את מהותם של הבנים. למשל, התכונות האופייניות לעם-ישראל – ביישנים, רחמנים וגומלי-חסדים – הם תולדה מהאבות, אברהם, יצחק ויעקב. מעשיהם של האבות נעשים חלק בלתי-נפרד ממהותו של כל יהודי.
הכוח ניתן לכל יהודי
מכאן אנו למדים עד כמה צריכים להשתדל בהכנסת אורחים ובגמילות-חסדים, שהרי בזכות העובדה שאברהם אבינו ביקש להכניס אורחים, עד שישב וחיכה להם בפתח האוהל – זכה להתגלותו של הקב"ה.
ומכיוון ש"מעשי אבות סימן לבנים", הרי הכוח הזה ניתן לכל יהודי. כאשר יהודי מתנהג בדוגמת אברהם אבינו, שהוא מחפש יהודים שהוא יכול לגמול להם חסד, ועושה זאת מתוך זריזות ובסבר פנים יפות – הוא יכול לזכות להתגלות של הקב"ה אליו.
חסד ברוחניות
כשם שהדברים אמורים בהכנסת אורחים ובגמילות-חסדים במובן הגשמי – לספק לאורחים מזון גשמי ולסייע ליהודי בגשמיות – כך (וביתר שאת) בהכנסת אורחים ובגמילות-חסדים במובן הרוחני. יש יהודים רבים שזקוקים למזון רוחני, של יהדות, תורה ומצוותיה, ועלינו לחפשם ולעשות הכול כדי לגמול עמם חסד זה.
ויש לומר, שבגמילות-חסדים ברוחניות מודגש יותר הקשר לגילוי של "וירא אליו ה'": כאשר פעולתו של יהודי היא בגמילות-חסדים בגשמיות, השייכות להתגלות של הקב"ה אליו היא מצד כללות העניין של גמילות-חסדים, שהואיל והוא גמל חסד עם הזולת, הוא זוכה שהקב"ה גומל עמו חסד ומתגלה אליו. אבל בגמילות-חסדים ברוחניות, השייכות היא באותו עניין עצמו – הוא קירב יהודי לקב"ה, ולכן הוא זוכה שהקב"ה מקרב אותו אליו, על-ידי "וירא אליו ה'".
(ספר השיחות תשמ"ט כרך א, עמ' 48) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
