מלחמת החשמונאים נגד היוונים מקבלת בתורת החסידות משמעות אקטואלית ונצחית. המלחמה הזאת מתחוללת בנפש האדם בכל יום, בכל עת ובכל שעה. משמעותה האקטואלית של מלחמה זו תובהר מתוך התבוננות במהות המאבק, כפי שהוא בא לידי ביטוי בנס חנוכה.
מלחמת היוונים לא כוּונה כנגד קיומו הגשמי של העם היהודי. להפך, הם היו נכונים להעניק ליהודים זכויות מפליגות ולאפשר להם ליהנות מכל הישגי התרבות והמדע של יוון. המאבק היה נגד הנשמה היהודית. היוונים ביקשו להפריד את העם היהודי מקדושתו ולהפכו לעם ככל העמים.
כשכבשו את בית-המקדש יכולים היו להחריבו, כדרך שנהגו שליטים אחרים, אך הם לא עשו זאת. לא הפריע להם קיומו של מרכז רוחני ותרבותי, שבו אנשים מבטאים את רגשותיהם ואת אמונתם. הם גם לא שפכו את השמן ששימש להדלקת המנורה. לא הפריע להם שהיהודים מדליקים את המנורה. דבר אחד הקפידו לעשות: הם "טימאו כל השמנים". בכך כאילו אמרו: יכולים אתם להמשיך בעבודת בית-המקדש ובהדלקת המנורה, אבל בלי ה'טהרה' של השמן.
מלחמתם של היוונים
אחת התכונות הבולטות של השמן היא, שהוא אינו מתערבב עם המים. הוא לעולם יצוף למעלה או ישמור על ייחודו בצורת בועות נפרדות. השמן מסמל אפוא את מהותו הייחודית של עם-ישראל שאינו מתערבב בין העמים.
הטהרה של השמן מסמלת את העל-שכליות במהותו הייחודית של העם היהודי. כל מושגי הטהרה והטומאה הם על-שכליים. אי-אפשר להסביר בהיגיון את ההבדל בין שמן טהור לטמא. גם הדבקות של היהודי בקב"ה היא על-שכלית ואינה נובעת מההיגיון האנושי. לכן קיומו של העם היהודי אינו ניתן להסבר הגיוני, כי העל-שכליות היא אבן-יסוד במהותו של עם-ישראל.
בנקודה יסודית זו פגעו היוונים בכך שטימאו את השמנים. הם כאילו אמרו: רוצים להישאר יהודים? – בבקשה. רוצים להמשיך וללמוד את תורתכם? – אין לנו התנגדות. רוצים לקיים מצוות? – למה לא. אבל אנו מתנגדים בכל תוקף לערך העל-שכלי שאתם מייחסים לתורה ולמצוות, לקדושה שאתם מעניקים להן. אפשר ללמוד את התורה כחכמה, כנכס תרבותי – למה חייבים לראות בכל מילה את דבר-ה'?! אפשר לקיים מצוות שיש בהן טעם והיגיון, כמו כיבוד הורים, חגים היסטוריים וכדומה, אבל איזו משמעות יש במצוות העל-שכליות, כמו 'שעטנז' ואיסורי הכשרות וכל יתר המצוות שאיננו מבינים את טעמיהן?!
נקודת מסירות-הנפש
ואמנם, היוונים הצליחו 'לטמא את כל השמנים'. הם הצליחו לנתק יהודים רבים מאותה דבקות על-שכלית, בלתי-מוגבלת, בקב"ה ובתורה ובמצוות. רק בדבר אחד לא הצליחו לפגוע – באותו "פך אחד של שמן חתום בחותמו של כוהן גדול". פך זה מסמל את הנקודה היהודית הפנימית, שאינה ניתנת לשינוי; את האהבה העמוקה לקב"ה, שאינה מושפעת מגורמים חיצוניים. קשר עמוק זה עם הקב"ה נשאר בשלמותו בליבו של כל יהודי, למרות כל מאמציהם של היוונים. כי יהודי, בתוך-תוכו, אינו יכול להיפרד ממקורו האלוקי.
זו המשמעות האקטואלית של חנוכה. בכל דור ובכל אדם ישנו היצר-הרע ששואל את השאלות ששאלו היוונים ושמבקש להפריד את היהודי מקדושת התורה ומדבקותו המוחלטת בקב"ה. יש לדעת אפוא, שזו הייתה מגמת היוונים ושעל כך מסרו את נפשם מתתיהו ובניו. ואם בכל-זאת קשה להתגבר על כך, יש לעורר את ה'פך קטן', את הנקודה היהודית הפנימית, שבאמצעותה אפשר להתגבר על כל הקשיים. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
